איוב 39
| הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃ | 1 |
Weißt du die Zeit, wann die Gemsen auf den Felsen gebären? oder hast du gemerkt, wann die Hinden schwanger gehen?
| תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃ | 2 |
Hast du gezählt ihre Monden, wann sie voll werden? oder weißt du die Zeit, wann sie gebären?
| תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃ | 3 |
Sie beugen sich, lassen los ihre Jungen und werden los ihre Wehen.
| יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו׃ | 4 |
Ihre Jungen werden feist und groß im Freien und gehen aus und kommen nicht wieder zu ihnen.
| מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃ | 5 |
Wer hat den Wildesel so frei lassen gehen, wer hat die Bande des Flüchtigen gelöst,
| אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃ | 6 |
dem ich die Einöde zum Hause gegeben habe und die Wüste zur Wohnung?
| ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃ | 7 |
Er verlacht das Getümmel der Stadt; das Pochen des Treibers hört er nicht.
| יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃ | 8 |
Er schaut nach den Bergen, da seine Weide ist, und sucht, wo es grün ist.
| היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך׃ | 9 |
Meinst du das Einhorn werde dir dienen und werde bleiben an deiner Krippe?
| התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך׃ | 10 |
Kannst du ihm dein Seil anknüpfen, die Furchen zu machen, daß es hinter dir brache in Tälern?
| התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃ | 11 |
Magst du dich auf das Tier verlassen, daß es so stark ist, und wirst es dir lassen arbeiten?
| התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃ | 12 |
Magst du ihm trauen, daß es deinen Samen dir wiederbringe und in deine Scheune sammle?
| כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה׃ | 13 |
Der Fittich des Straußes hebt sich fröhlich. Dem frommen Storch gleicht er an Flügeln und Federn.
| כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם׃ | 14 |
Doch läßt er seine Eier auf der Erde und läßt sie die heiße Erde ausbrüten.
| ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃ | 15 |
Er vergißt, daß sie möchten zertreten werden und ein wildes Tier sie zerbreche.
| הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃ | 16 |
Er wird so hart gegen seine Jungen, als wären sie nicht sein, achtet's nicht, daß er umsonst arbeitet.
| כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃ | 17 |
Denn Gott hat ihm die Weisheit genommen und hat ihm keinen Verstand zugeteilt.
| כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃ | 18 |
Zu der Zeit, da er hoch auffährt, verlacht er beide, Roß und Mann.
| התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה׃ | 19 |
Kannst du dem Roß Kräfte geben oder seinen Hals zieren mit seiner Mähne?
| התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה׃ | 20 |
Läßt du es aufspringen wie die Heuschrecken? Schrecklich ist sein prächtiges Schnauben.
| יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק׃ | 21 |
Es stampft auf den Boden und ist freudig mit Kraft und zieht aus, den Geharnischten entgegen.
| ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב׃ | 22 |
Es spottet der Furcht und erschrickt nicht und flieht vor dem Schwert nicht,
| עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃ | 23 |
wenngleich über ihm klingt der Köcher und glänzen beide, Spieß und Lanze.
| ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר׃ | 24 |
Es zittert und tobt und scharrt in die Erde und läßt sich nicht halten bei der Drommete Hall.
| בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה׃ | 25 |
So oft die Drommete klingt, spricht es: Hui! und wittert den Streit von ferne, das Schreien der Fürsten und Jauchzen.
| המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃ | 26 |
Fliegt der Habicht durch deinen Verstand und breitet seine Flügel gegen Mittag?
| אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃ | 27 |
Fliegt der Adler auf deinen Befehl so hoch, daß er sein Nest in der Höhe macht?
| סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה׃ | 28 |
In den Felsen wohnt er und bleibt auf den Zacken der Felsen und auf Berghöhen.
| משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו׃ | 29 |
Von dort schaut er nach der Speise, und seine Augen sehen ferne.
| ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא׃ | 30 |
Seine Jungen saufen Blut, und wo Erschlagene liegen, da ist er.
