איוב 39
| הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃ | 1 |
Sais-tu le temps où la gazelle des rochers met bas? As-tu observé les biches dans les douleurs de l'enfantement?
| תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃ | 2 |
As-tu compté les mois de leur portée? les as-tu délivrées dans les maux?
| תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃ | 3 |
Est-ce grâce à toi qu'elles nourrissent leurs petits sans crainte? as-tu effacé toutes leurs douleurs?
| יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו׃ | 4 |
Leurs petits les abandonneront; ils multiplieront leur espèce; ils s'éloigneront et ne reviendront jamais.
| מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃ | 5 |
De qui l'âne sauvage tient-il sa liberté? Qui a détaché ses liens?
| אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃ | 6 |
J'ai préparé sa nourriture dans le désert, et sa demeure dans la contrée saumâtre et stérile.
| ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃ | 7 |
Il se raille de la foule qui peuple les cités; il n'entend jamais les reproches du collecteur.
| יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃ | 8 |
Il met tous ses soins à examiner les pâturages des montagnes, et il vit de toutes sortes d'herbes.
| היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך׃ | 9 |
La licorne se prêtera-t-elle à te servir; couchera-t-elle jamais en ton étable?
| התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך׃ | 10 |
Pourras-tu l'attacher au joug et lui faire creuser les sillons de tes champs?
| התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃ | 11 |
Te fieras-tu à elle à cause de sa force, et la chargeras-tu de tes travaux?
| התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃ | 12 |
Croiras-tu qu'elle te rende tes semailles; les fera-t-elle rentrer en ton aire?
| כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה׃ | 13 |
La plume naissante de l'autruche ramassera-t-elle du limon comme celle du canard?
| כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם׃ | 14 |
Elle pond dans le sable, et ne couve pas ses œufs autrement qu'en les couvrant d'une motte de terre
| ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃ | 15 |
Elle oublie que le passant les dispersera et que les bêtes fauves les fouleront aux pieds.
| הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃ | 16 |
Elle traite durement ses petits comme s'ils ne lui appartenaient pas; elle a souffert vainement sans regret ni crainte,
| כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃ | 17 |
Parce que Dieu chez elle a fait taire la sagesse, et ne lui a pas accordé sa part d'intelligence.
| כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃ | 18 |
A l'occasion elle prendra son essor; elle raillera le cheval et le cavalier.
| התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה׃ | 19 |
Est-ce toi qui as donné au cheval sa vigueur; est-ce par toi que sa crinière effraye
| התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה׃ | 20 |
L'as-tu armé de ses moyens de défense; as-tu fait naître l'audace en son sein?
| יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק׃ | 21 |
Il imprime son sabot dans le sol et s'enorgueillit; il s'élance en sa force à travers la campagne.
| ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב׃ | 22 |
La lutte avec un roi le réjouit; il ne se détourne pas du fer.
| עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃ | 23 |
L'arc et l'épée se glorifient s'ils l'atteignent.
| ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר׃ | 24 |
En son courroux il détruirait la terre, et il n'est docile qu'au signal de la trompette.
| בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה׃ | 25 |
S'il l'entend, il dit: Bien; il flaire de loin la bataille, et il le fait voir par ses courbettes et ses hennissements.
| המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃ | 26 |
Est-ce ta science qui a dressé l'épervier? Lui as-tu appris à déployer ses ailes, à se balancer immobile et à regarder le midi?
| אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃ | 27 |
Est-ce à ton commandement que l'aigle élève son vol, et que le vautour passe la nuit perché au-dessus de ses petits,
| סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה׃ | 28 |
Sur la pointe d'une roche, au fond de sa retraite?
| משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו׃ | 29 |
En s'y tenant il cherche sa pâture; ses yeux voient au loin.
| ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא׃ | 30 |
Il souille de sang sa couvée, et, partout où il y a des cadavres, il les découvre.
