איוב 39
| הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃ | 1 |
Whethir thou knowist the tyme of birthe of wielde geet in stoonys, ethir hast thou aspied hyndis bryngynge forth calues?
| תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃ | 2 |
Hast thou noumbrid the monethis of her conseyuyng, and hast thou knowe the tyme of her caluyng?
| תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃ | 3 |
Tho ben bowid to the calf, and caluen; and senden out roryngis.
| יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו׃ | 4 |
Her calues ben departid, and goen to pasture; tho goen out, and turnen not ayen to `tho hyndis.
| מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃ | 5 |
Who let go the wielde asse fre, and who loside the boondis of hym?
| אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃ | 6 |
To whom Y haue youe an hows in wildirnesse, and the tabernacles of hym in the lond of saltnesse.
| ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃ | 7 |
He dispisith the multitude of citee; he herith not the cry of an axere.
| יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃ | 8 |
He lokith aboute the hillis of his lesewe, and he sekith alle greene thingis.
| היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך׃ | 9 |
Whether an vnycorn schal wilne serue thee, ethir schal dwelle at thi cratche?
| התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך׃ | 10 |
Whether thou schalt bynde the vnicorn with thi chayne, for to ere, ethir schal he breke the clottis of valeis aftir thee?
| התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃ | 11 |
Whether thou schalt haue trist in his grete strengthe, and schalt thou leeue to hym thi traueils?
| התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃ | 12 |
Whether thou schalt bileue to hym, that he schal yelde seed to thee, and schal gadere togidere thi cornfloor?
| כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה׃ | 13 |
The fethere of an ostriche is lijk the fetheris of a gerfawcun, and of an hauk;
| כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם׃ | 14 |
which ostrige forsakith hise eirun in the erthe, in hap thou schalt make tho hoot in the dust.
| ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃ | 15 |
He foryetith, that a foot tredith tho, ethir that a beeste of the feeld al tobrekith tho.
| הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃ | 16 |
He is maad hard to hise briddis, as if thei ben not hise; he traueilide in veyn, while no drede constreynede.
| כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃ | 17 |
For God hath priued hym fro wisdom, and `yaf not vnderstondyng to hym.
| כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃ | 18 |
Whanne tyme is, he reisith the wengis an hiy; he scorneth the hors, and his ridere.
| התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה׃ | 19 |
Whether thou schalt yyue strengthe to an hors, ether schal yyue neiyng `aboute his necke?
| התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה׃ | 20 |
Whether thou schalt reyse hym as locustis? The glorie of hise nosethirlis is drede.
| יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק׃ | 21 |
He diggith erthe with the foot, he `fulli ioieth booldli; he goith ayens armed men.
| ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב׃ | 22 |
He dispisith ferdfulnesse, and he yyueth not stide to swerd.
| עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃ | 23 |
An arowe caas schal sowne on hym; a spere and scheeld schal florische.
| ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר׃ | 24 |
He is hoot, and gnastith, and swolewith the erthe; and he arettith not that the crie of the trumpe sowneth.
| בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה׃ | 25 |
Whanne he herith a clarioun, he `seith, Joie! he smellith batel afer; the excityng of duykis, and the yellyng of the oost.
| המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃ | 26 |
Whether an hauk spredinge abrood hise wyngis to the south, bigynneth to haue fetheris bi thi wisdom?
| אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃ | 27 |
Whether an egle schal be reisid at thi comaundement, and schal sette his nest in hiy places?
| סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה׃ | 28 |
He dwellith in stoonys, and he dwellith in flyntis brokun bifor, and in rochis, to whiche `me may not neiye.
| משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו׃ | 29 |
Fro thennus he biholdith mete, and hise iyen loken fro fer.
| ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא׃ | 30 |
Hise briddis souken blood, and where euere a careyn is, anoon he is present.
