< איוב 39 >
הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃ | 1 |
Do you know when the wild goats give birth? Have you watched the birth-pains of the deer?
תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃ | 2 |
Do you know how many months they carry their young? Do you know the time when they give birth?
תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃ | 3 |
They crouch down in labor to deliver their offspring.
יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו׃ | 4 |
Their young grow strong in the open countryside; they leave and never return.
מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃ | 5 |
Who gave the wild donkey its freedom? Who set it free from its bonds?
אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃ | 6 |
I have given it the wilderness as its home, the salt plains as a place to live.
ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃ | 7 |
It despises the noise of the city; it doesn't need to listen to the shouts of a driver.
יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃ | 8 |
It hunts in the mountains for pastureland, searching for all kinds of green plants to eat.
היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך׃ | 9 |
Is the wild ox willing to serve you? Will it spend the night at your manger?
התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך׃ | 10 |
Can you tie a wild ox to a plow? Can you make it till your fields for you?
התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃ | 11 |
Because it's so powerful can you trust it? Can you depend on it to do your heavy work for you?
התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃ | 12 |
Are you sure it will gather your grain and bring it to your threshing floor?
כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה׃ | 13 |
The ostrich proudly flaps her wings, but they are nothing like the flight feathers of the stork.
כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם׃ | 14 |
The ostrich abandons her eggs on the ground, leaving them to be warmed in the dust.
ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃ | 15 |
She doesn't think that they can be crushed underfoot, trampled by a wild animal.
הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃ | 16 |
She is tough towards her young, acting as if they didn't belong to her. She doesn't care that all her work was for nothing.
כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃ | 17 |
For I, God, made her forget wisdom—she didn't get her share of intelligence.
כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃ | 18 |
But when she needs to, she can jump up and run, mocking a horse and its rider with her speed.
התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה׃ | 19 |
Did you give the horse its strength? Did you place a mane upon its neck?
התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה׃ | 20 |
Did you make it able to jump like a locust? Its loud snorting is terrifying!
יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק׃ | 21 |
It paws at the ground, rearing up with power as it charges into battle.
ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב׃ | 22 |
It laughs at fear; it is not frightened at all.
עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃ | 23 |
The quiver full of arrows rattles against it; the spear and the javelin flash in the sunlight.
ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר׃ | 24 |
Shaking with rage it gallops across the ground; it cannot remain still when the trumpet sounds.
בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה׃ | 25 |
Whenever the trumpet calls, it is ready; he senses the sound of battle from far away, he hears the commanders shouting.
המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃ | 26 |
Is it through your wisdom that the hawk soars, spreading its wings towards the south?
אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃ | 27 |
Do you command the eagle to fly high and make its nest in the summits of the mountains?
סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה׃ | 28 |
It lives among the cliffs, and roosts on a remote rocky crag.
משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו׃ | 29 |
From there it spies its prey from far away, fixing its gaze on its victim. Its chicks eagerly swallow blood.
ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא׃ | 30 |
Where the carcasses are, that's where birds of prey are found.”