איוב 39
| הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃ | 1 |
Kender du Tiden, da Stengeden føder, tager du Vare på Hindenes Veer,
| תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃ | 2 |
tæller du mon deres Drægtigheds Måneder, kender du Tiden, de føder?
| תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃ | 3 |
De lægger sig ned og føder og kaster Kuldet,
| יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו׃ | 4 |
Ungerne trives, gror til i det frie, løber bort og kommer ej til dem igen.
| מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃ | 5 |
Hvem slap Vildæslet løs, hvem løste mon Steppeæslets Reb,
| אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃ | 6 |
som jeg gav Ørkenen til Hjem, den salte Steppe til Bolig?
| ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃ | 7 |
Det ler ad Byens Larm og hører ej Driverens Skælden;
| יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃ | 8 |
det ransager Bjerge, der har det sin Græsgang, det leder hvert Græsstrå op.
| היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך׃ | 9 |
Er Vildoksen villig at trælle for dig, vil den stå ved din Krybbe om Natten?
| התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך׃ | 10 |
Binder du Reb om dens Hals, pløjer den Furerne efter dig?
| התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃ | 11 |
Stoler du på dens store Kræfter; overlader du den din Høst?
| התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃ | 12 |
Tror du, den kommer tilbage og samler din Sæd på Loen?
| כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה׃ | 13 |
Mon Strudsens Vinge er lam, eller mangler den Dækfjer og Dun,
| כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם׃ | 14 |
siden den betror sine Æg til Jorden og lader dem varmes i Sandet,
| ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃ | 15 |
tænker ej på, at en Fod kan knuse dem, Vildtet på Marken træde dem sønder?
| הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃ | 16 |
Hård ved Ungerne er den, som var de ej dens; spildt er dens Møje, det ængster den ikke.
| כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃ | 17 |
Thi Gud lod den glemme Visdom og gav den ej Del i Indsigt.
| כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃ | 18 |
Når Skytterne kommer, farer den bort, den ler ad Hest og Rytter.
| התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה׃ | 19 |
Giver du Hesten Styrke, klæder dens Hals med Manke
| התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה׃ | 20 |
og lærer den Græshoppens Spring? Dens stolte Prusten indgyder Rædsel.
| יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק׃ | 21 |
Den skraber muntert i Dalen, går Brynjen væligt i Møde;
| ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב׃ | 22 |
den ler ad Rædselen, frygter ikke og viger ikke for Sværdet;
| עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃ | 23 |
Koggeret klirrer over den, Spydet og Køllen blinker;
| ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר׃ | 24 |
den sluger Vejen med gungrende Vildskab, den tøjler sig ikke, når Hornet lyder;
| בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה׃ | 25 |
et Stød i Hornet, straks siger den: Huj! Den vejrer Kamp i det fjerne, Kampskrig og Førernes Råb.
| המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃ | 26 |
Skyldes det Indsigt hos dig, at Falken svinger sig op og breder sin Vinge mod Sønden?
| אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃ | 27 |
Skyldes det Bud fra dig, at Ørnen flyver højt og bygger sin højtsatte Rede?
| סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה׃ | 28 |
Den bygger og bor på Klipper, på Klippens Tinde og Borg;
| משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו׃ | 29 |
den spejder derfra efter Æde, viden om skuer dens Øjne.
| ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא׃ | 30 |
Ungerne svælger i Blod; hvor Valen findes, der er den!
