הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃ | 1 |
תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃ | 2 |
תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃ | 3 |
יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו׃ | 4 |
מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃ | 5 |
אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃ | 6 |
ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃ | 7 |
יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃ | 8 |
היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך׃ | 9 |
התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך׃ | 10 |
התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃ | 11 |
התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃ | 12 |
כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה׃ | 13 |
כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם׃ | 14 |
ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃ | 15 |
הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃ | 16 |
כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃ | 17 |
כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃ | 18 |
התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה׃ | 19 |
התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה׃ | 20 |
יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק׃ | 21 |
ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב׃ | 22 |
עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃ | 23 |
ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר׃ | 24 |
בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה׃ | 25 |
המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃ | 26 |
אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃ | 27 |
סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה׃ | 28 |
משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו׃ | 29 |
ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא׃ | 30 |