< איוב 38 >
ויען יהוה את איוב מן הסערה ויאמר׃ | 1 |
Respondens autem Dominus Job de turbine, dixit:
מי זה מחשיך עצה במלין בלי דעת׃ | 2 |
Quis est iste involvens sententias sermonibus imperitis?
אזר נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני׃ | 3 |
Accinge sicut vir lumbos tuos: interrogabo te, et responde mihi.
איפה היית ביסדי ארץ הגד אם ידעת בינה׃ | 4 |
Ubi eras quando ponebam fundamenta terræ? indica mihi, si habes intelligentiam.
מי שם ממדיה כי תדע או מי נטה עליה קו׃ | 5 |
Quis posuit mensuras ejus, si nosti? vel quis tetendit super eam lineam?
על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה׃ | 6 |
Super quo bases illius solidatæ sunt? aut quis demisit lapidem angularem ejus,
ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים׃ | 7 |
cum me laudarent simul astra matutina, et jubilarent omnes filii Dei?
ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא׃ | 8 |
Quis conclusit ostiis mare, quando erumpebat quasi de vulva procedens;
בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו׃ | 9 |
cum ponerem nubem vestimentum ejus, et caligine illud quasi pannis infantiæ obvolverem?
ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים׃ | 10 |
Circumdedi illud terminis meis, et posui vectem et ostia,
ואמר עד פה תבוא ולא תסיף ופא ישית בגאון גליך׃ | 11 |
et dixi: Usque huc venies, et non procedes amplius, et hic confringes tumentes fluctus tuos.
המימיך צוית בקר ידעתה שחר מקמו׃ | 12 |
Numquid post ortum tuum præcepisti diluculo, et ostendisti auroræ locum suum?
לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה׃ | 13 |
Et tenuisti concutiens extrema terræ, et excussisti impios ex ea?
תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש׃ | 14 |
Restituetur ut lutum signaculum, et stabit sicut vestimentum:
וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר׃ | 15 |
auferetur ab impiis lux sua, et brachium excelsum confringetur.
הבאת עד נבכי ים ובחקר תהום התהלכת׃ | 16 |
Numquid ingressus es profunda maris, et in novissimis abyssi deambulasti?
הנגלו לך שערי מות ושערי צלמות תראה׃ | 17 |
Numquid apertæ sunt tibi portæ mortis, et ostia tenebrosa vidisti?
התבננת עד רחבי ארץ הגד אם ידעת כלה׃ | 18 |
Numquid considerasti latitudinem terræ? indica mihi, si nosti, omnia:
אי זה הדרך ישכן אור וחשך אי זה מקמו׃ | 19 |
in qua via lux habitet, et tenebrarum quis locus sit:
כי תקחנו אל גבולו וכי תבין נתיבות ביתו׃ | 20 |
ut ducas unumquodque ad terminos suos, et intelligas semitas domus ejus.
ידעת כי אז תולד ומספר ימיך רבים׃ | 21 |
Sciebas tunc quod nasciturus esses, et numerum dierum tuorum noveras?
הבאת אל אצרות שלג ואצרות ברד תראה׃ | 22 |
Numquid ingressus es thesauros nivis, aut thesauros grandinis aspexisti,
אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה׃ | 23 |
quæ præparavi in tempus hostis, in diem pugnæ et belli?
אי זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי ארץ׃ | 24 |
Per quam viam spargitur lux, dividitur æstus super terram?
מי פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות׃ | 25 |
Quis dedit vehementissimo imbri cursum, et viam sonantis tonitrui,
להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו׃ | 26 |
ut plueret super terram absque homine in deserto, ubi nullus mortalium commoratur;
להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא׃ | 27 |
ut impleret inviam et desolatam, et produceret herbas virentes?
היש למטר אב או מי הוליד אגלי טל׃ | 28 |
Quis est pluviæ pater? vel quis genuit stillas roris?
מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו׃ | 29 |
De cujus utero egressa est glacies? et gelu de cælo quis genuit?
כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו׃ | 30 |
In similitudinem lapidis aquæ durantur, et superficies abyssi constringitur.
התקשר מעדנות כימה או משכות כסיל תפתח׃ | 31 |
Numquid conjungere valebis micantes stellas Pleiadas, aut gyrum Arcturi poteris dissipare?
התציא מזרות בעתו ועיש על בניה תנחם׃ | 32 |
Numquid producis luciferum in tempore suo, et vesperum super filios terræ consurgere facis?
הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ׃ | 33 |
Numquid nosti ordinem cæli, et pones rationem ejus in terra?
התרים לעב קולך ושפעת מים תכסך׃ | 34 |
Numquid elevabis in nebula vocem tuam, et impetus aquarum operiet te?
התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו׃ | 35 |
Numquid mittes fulgura, et ibunt, et revertentia dicent tibi: Adsumus?
מי שת בטחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה׃ | 36 |
Quis posuit in visceribus hominis sapientiam? vel quis dedit gallo intelligentiam?
מי יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב׃ | 37 |
Quis enarrabit cælorum rationem? et concentum cæli quis dormire faciet?
בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו׃ | 38 |
Quando fundebatur pulvis in terra, et glebæ compingebantur?
התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא׃ | 39 |
Numquid capies leænæ prædam, et animam catulorum ejus implebis,
כי ישחו במעונות ישבו בסכה למו ארב׃ | 40 |
quando cubant in antris, et in specubus insidiantur?
מי יכין לערב צידו כי ילדו אל אל ישועו יתעו לבלי אכל׃ | 41 |
Quis præparat corvo escam suam, quando pulli ejus clamant ad Deum, vagantes, eo quod non habeant cibos?