< איוב 38 >
ויען יהוה את איוב מן הסערה ויאמר׃ | 1 |
And Jehovah answereth Job out of the whirlwind, and saith: —
מי זה מחשיך עצה במלין בלי דעת׃ | 2 |
Who [is] this — darkening counsel, By words without knowledge?
אזר נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני׃ | 3 |
Gird, I pray thee, as a man, thy loins, And I ask thee, and cause thou Me to know.
איפה היית ביסדי ארץ הגד אם ידעת בינה׃ | 4 |
Where wast thou when I founded earth? Declare, if thou hast known understanding.
מי שם ממדיה כי תדע או מי נטה עליה קו׃ | 5 |
Who placed its measures — if thou knowest? Or who hath stretched out upon it a line?
על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה׃ | 6 |
On what have its sockets been sunk? Or who hath cast its corner-stone?
ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים׃ | 7 |
In the singing together of stars of morning, And all sons of God shout for joy,
ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא׃ | 8 |
And He shutteth up with doors the sea, In its coming forth, from the womb it goeth out.
בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו׃ | 9 |
In My making a cloud its clothing, And thick darkness its swaddling band,
ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים׃ | 10 |
And I measure over it My statute, And place bar and doors,
ואמר עד פה תבוא ולא תסיף ופא ישית בגאון גליך׃ | 11 |
And say, 'Hitherto come thou, and add not, And a command is placed On the pride of thy billows.'
המימיך צוית בקר ידעתה שחר מקמו׃ | 12 |
Hast thou commanded morning since thy days? Causest thou the dawn to know its place?
לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה׃ | 13 |
To take hold on the skirts of the earth, And the wicked are shaken out of it,
תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש׃ | 14 |
It turneth itself as clay of a seal And they station themselves as clothed.
וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר׃ | 15 |
And withheld from the wicked is their light, And the arm lifted up is broken.
הבאת עד נבכי ים ובחקר תהום התהלכת׃ | 16 |
Hast thou come in to springs of the sea? And in searching the deep Hast thou walked up and down?
הנגלו לך שערי מות ושערי צלמות תראה׃ | 17 |
Revealed to thee were the gates of death? And the gates of death-shade dost thou see?
התבננת עד רחבי ארץ הגד אם ידעת כלה׃ | 18 |
Thou hast understanding, Even unto the broad places of earth! Declare — if thou hast known it all.
אי זה הדרך ישכן אור וחשך אי זה מקמו׃ | 19 |
Where [is] this — the way light dwelleth? And darkness, where [is] this — its place?
כי תקחנו אל גבולו וכי תבין נתיבות ביתו׃ | 20 |
That thou dost take it unto its boundary, And that thou dost understand The paths of its house.
ידעת כי אז תולד ומספר ימיך רבים׃ | 21 |
Thou hast known — for then thou art born And the number of thy days [are] many!
הבאת אל אצרות שלג ואצרות ברד תראה׃ | 22 |
Hast thou come in unto the treasure of snow? Yea, the treasures of hail dost thou see?
אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה׃ | 23 |
That I have kept back for a time of distress, For a day of conflict and battle.
אי זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי ארץ׃ | 24 |
Where [is] this, the way light is apportioned? It scattereth an east wind over the earth.
מי פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות׃ | 25 |
Who hath divided for the flood a conduit? And a way for the lightning of the voices?
להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו׃ | 26 |
To cause [it] to rain on a land — no man, A wilderness — no man in it.
להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא׃ | 27 |
To satisfy a desolate and waste place, And to cause to shoot up The produce of the tender grass?
היש למטר אב או מי הוליד אגלי טל׃ | 28 |
Hath the rain a father? Or who hath begotten the drops of dew?
מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו׃ | 29 |
From whose belly came forth the ice? And the hoar-frost of the heavens, Who hath begotten it?
כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו׃ | 30 |
As a stone waters are hidden, And the face of the deep is captured.
התקשר מעדנות כימה או משכות כסיל תפתח׃ | 31 |
Dost thou bind sweet influences of Kimah? Or the attractions of Kesil dost thou open?
התציא מזרות בעתו ועיש על בניה תנחם׃ | 32 |
Dost thou bring out Mazzaroth in its season? And Aysh for her sons dost thou comfort?
הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ׃ | 33 |
Hast thou known the statutes of heaven? Or dost thou appoint Its dominion in the earth?
התרים לעב קולך ושפעת מים תכסך׃ | 34 |
Dost thou lift up to the cloud thy voice, And abundance of water doth cover thee?
התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו׃ | 35 |
Dost thou send out lightnings, and they go And say unto thee, 'Behold us?'
מי שת בטחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה׃ | 36 |
Who hath put in the inward parts wisdom? Or who hath given To the covered part understanding?
מי יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב׃ | 37 |
Who doth number the clouds by wisdom? And the bottles of the heavens, Who doth cause to lie down,
בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו׃ | 38 |
In the hardening of dust into hardness, And clods cleave together?
התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא׃ | 39 |
Dost thou hunt for a lion prey? And the desire of young lions fulfil?
כי ישחו במעונות ישבו בסכה למו ארב׃ | 40 |
When they bow down in dens — Abide in a thicket for a covert?
מי יכין לערב צידו כי ילדו אל אל ישועו יתעו לבלי אכל׃ | 41 |
Who doth prepare for a raven his provision, When his young ones cry unto God? They wander without food.