< איוב 37 >
אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃ | 1 |
И от сих возмятеся сердце мое и отторжеся от места своего.
שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא׃ | 2 |
Послушай слуха во гневе ярости Господни, и поучение изо уст Его изыдет.
תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ׃ | 3 |
Под всем небом началство его, и свет его на крилу земли.
אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו׃ | 4 |
Вслед его возопиет гласом, возгремит гласом величия Своего, и не изменит их, яко услышит глас Его.
ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע׃ | 5 |
Возгремит Крепкий гласом Своим дивная: сотвори бо велия, ихже не ведахом.
כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃ | 6 |
Повелеваяй снегу: буди на земли, и буря дождя, и буря дождев могутства Его.
ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו׃ | 7 |
В руце всякаго человека знаменает, да познает всяк человек свою немощь.
ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן׃ | 8 |
Внидоша же зверие под кров и умолкоша на ложи.
מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃ | 9 |
Из хранилищ внутренних находят болезни, и от внешних стран студень.
מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק׃ | 10 |
И от дыхания Крепка даст лед: управляет же воду, якоже хощет,
אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃ | 11 |
и избранное устрояет облак: разженет облак свет Его,
והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה׃ | 12 |
и Сам окрестная превратит, якоже хощет, в дела их: вся, елика заповесть им, сия чиноположена суть от Него на земли,
אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו׃ | 13 |
аще в наказание, аще на землю свою, аще на милость обрящет и.
האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל׃ | 14 |
Внуши сия, Иове: стани учайся силе Господни.
התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו׃ | 15 |
Вемы, яко Господь положи дела Своя, свет сотворив из тмы.
התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים׃ | 16 |
Весть же различие облаков и велия падения злых.
אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃ | 17 |
Твоя же одежда тепла, почивает же на земли от юга.
תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק׃ | 18 |
Утверждения с Ним в древности, крепка якоже видение слития.
הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך׃ | 19 |
Чесо ради, научи мя, что речем Ему? И престанем многа глаголюще.
היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע׃ | 20 |
Еда книга, или книгочиа ми предстоит? Да стоящь сотворю человеку молчати.
ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃ | 21 |
Не всем же видимь свет: светлый есть в древностех, якоже еже от него на облацех.
מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד׃ | 22 |
От севера облацы златозарни: в сих велия слава и честь Вседержителева.
שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה׃ | 23 |
И не обретаем иного подобна крепости Его: иже судит праведно, мниши ли, яко не слышит Той?
לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב׃ | 24 |
Темже убоятся Его человецы: убоятся же Его и премудрии сердцем.