< איוב 37 >

אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃ 1
И от сих возмятеся сердце мое и отторжеся от места своего.
שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא׃ 2
Послушай слуха во гневе ярости Господни, и поучение изо уст Его изыдет.
תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ׃ 3
Под всем небом началство его, и свет его на крилу земли.
אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו׃ 4
Вслед его возопиет гласом, возгремит гласом величия Своего, и не изменит их, яко услышит глас Его.
ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע׃ 5
Возгремит Крепкий гласом Своим дивная: сотвори бо велия, ихже не ведахом.
כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃ 6
Повелеваяй снегу: буди на земли, и буря дождя, и буря дождев могутства Его.
ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו׃ 7
В руце всякаго человека знаменает, да познает всяк человек свою немощь.
ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן׃ 8
Внидоша же зверие под кров и умолкоша на ложи.
מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃ 9
Из хранилищ внутренних находят болезни, и от внешних стран студень.
מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק׃ 10
И от дыхания Крепка даст лед: управляет же воду, якоже хощет,
אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃ 11
и избранное устрояет облак: разженет облак свет Его,
והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה׃ 12
и Сам окрестная превратит, якоже хощет, в дела их: вся, елика заповесть им, сия чиноположена суть от Него на земли,
אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו׃ 13
аще в наказание, аще на землю свою, аще на милость обрящет и.
האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל׃ 14
Внуши сия, Иове: стани учайся силе Господни.
התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו׃ 15
Вемы, яко Господь положи дела Своя, свет сотворив из тмы.
התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים׃ 16
Весть же различие облаков и велия падения злых.
אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃ 17
Твоя же одежда тепла, почивает же на земли от юга.
תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק׃ 18
Утверждения с Ним в древности, крепка якоже видение слития.
הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך׃ 19
Чесо ради, научи мя, что речем Ему? И престанем многа глаголюще.
היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע׃ 20
Еда книга, или книгочиа ми предстоит? Да стоящь сотворю человеку молчати.
ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃ 21
Не всем же видимь свет: светлый есть в древностех, якоже еже от него на облацех.
מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד׃ 22
От севера облацы златозарни: в сих велия слава и честь Вседержителева.
שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה׃ 23
И не обретаем иного подобна крепости Его: иже судит праведно, мниши ли, яко не слышит Той?
לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב׃ 24
Темже убоятся Его человецы: убоятся же Его и премудрии сердцем.

< איוב 37 >