< איוב 37 >
אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃ | 1 |
Super hoc expavit cor meum, et emotum est de loco suo.
שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא׃ | 2 |
Audite auditionem in terrore vocis ejus, et sonum de ore illius procedentem.
תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ׃ | 3 |
Subter omnes cælos ipse considerat, et lumen illius super terminos terræ.
אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו׃ | 4 |
Post eum rugiet sonitus; tonabit voce magnitudinis suæ: et non investigabitur, cum audita fuerit vox ejus.
ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע׃ | 5 |
Tonabit Deus in voce sua mirabiliter, qui facit magna et inscrutabilia;
כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃ | 6 |
qui præcipit nivi ut descendat in terram, et hiemis pluviis, et imbri fortitudinis suæ;
ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו׃ | 7 |
qui in manu omnium hominum signat, ut noverint singuli opera sua.
ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן׃ | 8 |
Ingredietur bestia latibulum, et in antro suo morabitur.
מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃ | 9 |
Ab interioribus egredietur tempestas, et ab Arcturo frigus.
מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק׃ | 10 |
Flante Deo, concrescit gelu, et rursum latissimæ funduntur aquæ.
אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃ | 11 |
Frumentum desiderat nubes, et nubes spargunt lumen suum.
והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה׃ | 12 |
Quæ lustrant per circuitum, quocumque eas voluntas gubernantis duxerit, ad omne quod præceperit illis super faciem orbis terrarum:
אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו׃ | 13 |
sive in una tribu, sive in terra sua, sive in quocumque loco misericordiæ suæ eas jusserit inveniri.
האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל׃ | 14 |
Ausculta hæc, Job: sta, et considera mirabilia Dei.
התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו׃ | 15 |
Numquid scis quando præceperit Deus pluviis, ut ostenderent lucem nubium ejus?
התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים׃ | 16 |
Numquid nosti semitas nubium magnas, et perfectas scientias?
אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃ | 17 |
Nonne vestimenta tua calida sunt, cum perflata fuerit terra austro?
תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק׃ | 18 |
Tu forsitan cum eo fabricatus es cælos, qui solidissimi quasi ære fusi sunt.
הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך׃ | 19 |
Ostende nobis quid dicamus illi: nos quippe involvimur tenebris.
היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע׃ | 20 |
Quis narrabit ei quæ loquor? etiam si locutus fuerit homo, devorabitur.
ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃ | 21 |
At nunc non vident lucem: subito aër cogetur in nubes, et ventus transiens fugabit eas.
מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד׃ | 22 |
Ab aquilone aurum venit, et ad Deum formidolosa laudatio.
שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה׃ | 23 |
Digne eum invenire non possumus: magnus fortitudine, et judicio, et justitia: et enarrari non potest.
לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב׃ | 24 |
Ideo timebunt eum viri, et non audebunt contemplari omnes qui sibi videntur esse sapientes.