< איוב 37 >

אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃ 1
Per questo mi batte forte il cuore e mi balza fuori dal petto.
שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא׃ 2
Udite, udite, il rumore della sua voce, il fragore che esce dalla sua bocca.
תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ׃ 3
Il lampo si diffonde sotto tutto il cielo e il suo bagliore giunge ai lembi della terra;
אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו׃ 4
dietro di esso brontola il tuono, mugghia con il suo fragore maestoso e nulla arresta i fulmini, da quando si è udita la sua voce;
ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע׃ 5
mirabilmente tuona Dio con la sua voce opera meraviglie che non comprendiamo!
כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃ 6
Egli infatti dice alla neve: «Cadi sulla terra» e alle piogge dirotte: «Siate violente».
ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו׃ 7
Rinchiude ogni uomo in casa sotto sigillo, perché tutti riconoscano la sua opera.
ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן׃ 8
Le fiere si ritirano nei loro ripari e nelle loro tane si accovacciano.
מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃ 9
Dal mezzogiorno avanza l'uragano e il freddo dal settentrione.
מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק׃ 10
Al soffio di Dio si forma il ghiaccio e la distesa dell'acqua si congela.
אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃ 11
Carica di umidità le nuvole e le nubi ne diffondono le folgori.
והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה׃ 12
Egli le fa vagare dappertutto secondo i suoi ordini, perché eseguiscano quanto comanda loro sul mondo intero.
אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו׃ 13
Le manda o per castigo della terra o in segno di bontà.
האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל׃ 14
Porgi l'orecchio a questo, Giobbe, soffèrmati e considera le meraviglie di Dio.
התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו׃ 15
Sai tu come Dio le diriga e come la sua nube produca il lampo?
התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים׃ 16
Conosci tu come la nube si libri in aria, i prodigi di colui che tutto sa?
אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃ 17
Come le tue vesti siano calde quando non soffia l'austro e la terra riposa?
תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק׃ 18
Hai tu forse disteso con lui il firmamento, solido come specchio di metallo fuso?
הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך׃ 19
Insegnaci che cosa dobbiamo dirgli. Noi non parleremo per l'oscurità.
היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע׃ 20
Gli si può forse ordinare: «Parlerò io?». O un uomo può dire che è sopraffatto?
ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃ 21
Ora diventa invisibile la luce, oscurata in mezzo alle nubi: ma tira il vento e le spazza via.
מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד׃ 22
Dal nord giunge un aureo chiarore, intorno a Dio è tremenda maestà.
שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה׃ 23
L’Onnipotente noi non lo possiamo raggiungere, sublime in potenza e rettitudine e grande per giustizia: egli non ha da rispondere.
לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב׃ 24
Perciò gli uomini lo temono: a lui la venerazione di tutti i saggi di mente.

< איוב 37 >