איוב 37
| אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃ | 1 |
Εις τούτο έτι η καρδία μου τρέμει και εκπηδά από του τόπου αυτής.
| שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא׃ | 2 |
Ακούσατε προσεκτικώς την τρομεράν φωνήν αυτού και τον ήχον τον εξερχόμενον εκ του στόματος αυτού.
| תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ׃ | 3 |
Αποστέλλει αυτήν υποκάτω παντός του ουρανού και το φως αυτού επί τα έσχατα της γης.
| אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו׃ | 4 |
Κατόπιν αυτού βοά φωνή· βροντά με την φωνήν της μεγαλωσύνης αυτού· και δεν θέλει στήσει αυτά, αφού η φωνή αυτού ακουσθή.
| ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע׃ | 5 |
Ο Θεός βροντά θαυμασίως με την φωνήν αυτού· κάμνει μεγαλεία, και δεν εννοούμεν.
| כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃ | 6 |
Διότι λέγει προς την χιόνα, γίνου επί την γήν· και προς την ψεκάδα και προς τον υετόν της δυνάμεως αυτού.
| ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו׃ | 7 |
Κατασφραγίζει την χείρα παντός ανθρώπου· διά να γνωρίσωσι πάντες οι άνθρωποι το έργον αυτού.
| ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן׃ | 8 |
Τότε τα θηρία εισέρχονται εις τα σπήλαια και κατασκηνούσιν εν τοις τόποις αυτών.
| מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃ | 9 |
Εκ του νότου έρχεται ο ανεμοστρόβιλος, και το ψύχος εκ του βορρά.
| מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק׃ | 10 |
Εκ του φυσήματος του Θεού δίδεται πάγος· και το πλάτος των υδάτων στερεούται.
| אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃ | 11 |
Πάλιν η γαλήνη διασκεδάζει την νεφέλην· το φως αυτού διασκορπίζει τα νέφη·
| והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה׃ | 12 |
και αυτά περιφέρονται κύκλω υπό τας οδηγίας αυτού, διά να κάμνωσι παν ό, τι προστάζει εις αυτά επί το πρόσωπον της οικουμένης·
| אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו׃ | 13 |
κάμνει αυτά να έρχωνται, ή διά παιδείαν, ή διά την γην αυτού, ή διά έλεος.
| האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל׃ | 14 |
Ακροάσθητι τούτο, Ιώβ· στάθητι και συλλογίσθητι τα θαυμάσια του Θεού.
| התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו׃ | 15 |
Εννοείς πως ο Θεός διατάττει αυτά, και κάμνει να λάμπη το φως της νεφέλης αυτού;
| התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים׃ | 16 |
Εννοείς τα ζυγοσταθμίσματα των νεφών, τα θαυμάσια του τελείου κατά την γνώσιν;
| אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃ | 17 |
Διά τι τα ενδύματά σου είναι θερμά, όταν αναπαύη την γην διά του νότου;
| תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק׃ | 18 |
Εξήπλωσας μετ' αυτού το στερέωμα το δυνατόν ως κάτοπτρον χυτόν;
| הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך׃ | 19 |
Δίδαξον ημάς τι να είπωμεν προς αυτόν· ημείς δεν δυνάμεθα να διατάξωμεν τους λόγους ημών εξ αιτίας του σκότους.
| היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע׃ | 20 |
Θέλει αναγγελθή προς αυτόν, εάν εγώ λαλώ; εάν λαλήση άνθρωπος, βεβαίως θέλει καταποθή.
| ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃ | 21 |
Τώρα δε οι άνθρωποι δεν δύνανται να ατενίσωσιν εις το λαμπρόν φως, το εν τω στερεώματι, αφού ο άνεμος περάση και καθαρίση αυτό,
| מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד׃ | 22 |
και χρυσαυγής καιρός έλθη από βορρά. Φοβερά δόξα υπάρχει εν τω Θεώ.
| שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה׃ | 23 |
Τον Παντοδύναμον, δεν δυνάμεθα να εννοήσωμεν αυτόν· είναι υπέροχος κατά την δύναμιν και κατά την κρίσιν και κατά το πλήθος της δικαιοσύνης, δεν καταθλίβει.
| לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב׃ | 24 |
Διά τούτο οι άνθρωποι φοβούνται αυτόν· ουδείς σοφός την καρδίαν δύναται να εννοήση αυτόν.
