< איוב 37 >
אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃ | 1 |
Des entsetzt sich mein Herz und bebt.
שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא׃ | 2 |
O höret doch, wie der Donner zürnt, und was für Gespräch von seinem Munde ausgeht!
תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ׃ | 3 |
Er läßt ihn hinfahren unter allen Himmeln, und sein Blitz scheint auf die Enden der Erde.
אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו׃ | 4 |
Ihm nach brüllt der Donner, und er donnert mit seinem großen Schall; und wenn sein Donner gehört wird, kann man's nicht aufhalten.
ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע׃ | 5 |
Gott donnert mit seinem Donner wunderbar und tut große Dinge und wird doch nicht erkannt.
כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃ | 6 |
Er spricht zum Schnee, so ist er bald auf Erden, und zum Platzregen, so ist der Platzregen da mit Macht.
ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו׃ | 7 |
Aller Menschen Hand hält er verschlossen, daß die Leute lernen, was er tun kann.
ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן׃ | 8 |
Das wilde Tier geht in seine Höhle und bleibt an seinem Ort.
מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃ | 9 |
Von Mittag her kommt Wetter und von Mitternacht Kälte.
מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק׃ | 10 |
Vom Odem Gottes kommt Frost, und große Wasser ziehen sich eng zusammen.
אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃ | 11 |
Die Wolken beschwert er mit Wasser, und durch das Gewölk bricht sein Licht.
והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה׃ | 12 |
Er kehrt die Wolken, wo er hin will, daß sie schaffen alles, was er ihnen gebeut, auf dem Erdboden:
אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו׃ | 13 |
es sei zur Züchtigung über ein Land oder zur Gnade, läßt er sie kommen.
האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל׃ | 14 |
Da merke auf, Hiob, stehe und vernimm die Wunder Gottes!
התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו׃ | 15 |
Weißt du wie Gott solches über sie bringt und wie er das Licht aus seinen Wolken läßt hervorbrechen?
התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים׃ | 16 |
Weißt du wie sich die Wolken ausstreuen, die Wunder des, der vollkommen ist an Wissen?
אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃ | 17 |
Du, des Kleider warm sind, wenn das Land still ist vom Mittagswinde,
תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק׃ | 18 |
ja, du wirst mit ihm den Himmel ausbreiten, der fest ist wie ein gegossener Spiegel.
הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך׃ | 19 |
Zeige uns, was wir ihm sagen sollen; denn wir können nichts vorbringen vor Finsternis.
היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע׃ | 20 |
Wer wird ihm erzählen, daß ich wolle reden? So jemand redet, der wird verschlungen.
ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃ | 21 |
Jetzt sieht man das Licht nicht, das am Himmel hell leuchtet; wenn aber der Wind weht, so wird's klar.
מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד׃ | 22 |
Von Mitternacht kommt Gold; um Gott her ist schrecklicher Glanz.
שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה׃ | 23 |
Den Allmächtigen aber können wir nicht finden, der so groß ist von Kraft; das Recht und eine gute Sache beugt er nicht.
לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב׃ | 24 |
Darum müssen ihn fürchten die Leute; und er sieht keinen an, wie weise sie sind.