< איוב 37 >
אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃ | 1 |
"Darob erzittert mir das Herz und hebt sich weg von seiner Stelle.
שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא׃ | 2 |
Auf seine Stimme hört voll Furcht, das Wort, das seinen Mund verläßt!
תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ׃ | 3 |
Er sendet's unterm ganzen Himmel hin, dazu sein Licht bis zu der Erde Säumen.
אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו׃ | 4 |
Und hintendrein brüllt eine Stimme; mit einer Stimme, allgewaltig, donnert es, und nichts hält sie zurück, wenn sein Befehl sich hören läßt.
ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע׃ | 5 |
Gott donnert wunderbar mit seiner Stimme, er, der so Großes tut, so Unbegreifliches.
כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃ | 6 |
Dem Schnee gebietet er: 'Fall auf die Erde!', so zu dem Regenguß, so zu gewaltigen Wolkenbrüchen.
ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו׃ | 7 |
Dann mahnt er allgemein, es solle jeder Mensch sein Werk beachten.
ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן׃ | 8 |
Da geht das Wild selbst ins Versteck und ruht auf seiner Lagerstatt.
מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃ | 9 |
Dann kommt der Sturm aus seiner Kammer, und von den rauhen Winden kommt die Kälte.
מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק׃ | 10 |
Vor Gottes Odem aber schmilzt das Eis; die Wassermasse kommt in Fluß.
אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃ | 11 |
Der Nordwind scheucht alsdann die Wolken, und das Gewölk zerstreut sein Sausen.
והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה׃ | 12 |
Er dreht sich um sich selbst, von ihm geführt, er tut, was immer er ihn heißt auf dieser ird'schen Welt.
אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו׃ | 13 |
Er sendet ihn zur Strafe und zum Fluch, doch auch zum Segen.
האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל׃ | 14 |
Vernimm dies, Job! Merk auf, beachte Gottes Wunder!
התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו׃ | 15 |
Begreifst denn du, wie Gott bei alldem waltet und seinen Strahl in seiner Wolke zucken läßt?
התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים׃ | 16 |
Begreifst du, wenn die Wolken alles überziehen, du Wunder der Allwissenheit,
אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃ | 17 |
wie dir die Kleider durch die Hitze lästig werden, wenn durch den Süd die Erde stille liegt? -
תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק׃ | 18 |
Kannst du, gleich ihm, die lichten Höhen wölben, die also fest wie ein gegossener Spiegel sind? -
הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך׃ | 19 |
Zeig mir doch an, was wir da sagen wollten! Wir finden uns gar nicht zurecht vor Düsterkeit.
היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע׃ | 20 |
Wird sie verscheucht auf mein Geheiß? Kann jemand ihr befehlen, zu verschwinden?
ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃ | 21 |
Nichts Lichtes sieht man mehr, ist's doch so dunkel durch die Wolken. Da streicht ein Wind daher und reinigt sie.
מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד׃ | 22 |
Von Norden her erscheint es golden, und Gott, dem Furchtbaren, gebührt der Ruhm davon.
שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה׃ | 23 |
Nie werden wir begreifen den Allmächtigen. Er ist so groß an Macht und Rechtlichkeit, und nicht verschleppt er die gerechte Sache.
לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב׃ | 24 |
Drum fürchten ihn die schlichten Leute. Doch die sich weise dünken, die begreifen all das nicht."