< איוב 37 >
אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃ | 1 |
Ja, darüber erzittert mein Herz und bebt auf von seiner Stelle.
שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא׃ | 2 |
Höret, höret das Getöse seiner Stimme und das Gemurmel, das aus seinem Munde hervorgeht!
תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ׃ | 3 |
Er sendet es aus unter den ganzen Himmel, und seinen Blitz bis zu den Säumen der Erde.
אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו׃ | 4 |
Nach dem Blitze brüllt eine Stimme; er donnert mit seiner erhabenen Stimme, und hält die Blitze nicht zurück, wenn seine Stimme gehört wird.
ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע׃ | 5 |
Gott donnert wunderbar mit seiner Stimme; er tut große Dinge, die wir nicht begreifen.
כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃ | 6 |
Denn zum Schnee spricht er: Falle zur Erde! und zum Regengusse und den Güssen seines gewaltigen Regens.
ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו׃ | 7 |
Er lähmt die Hand eines jeden Menschen, damit alle Menschen sein Werk kennen lernen.
ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן׃ | 8 |
Und das Wild geht in sein Versteck und bleibt in seinen Höhlen.
מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃ | 9 |
Aus der Kammer des Südens kommt Sturm, und von den Nordwinden Kälte.
מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק׃ | 10 |
Durch den Odem Gottes entsteht Eis, und die Breite der Wasser zieht sich zusammen.
אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃ | 11 |
Auch beladet er mit Wasserfülle das Gewölk, breitet weithin aus seine Blitzwolken.
והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה׃ | 12 |
Und unter seiner Leitung wenden sie sich ringsumher zu ihrem Werke, zu allem, was er ihnen gebietet, über die Fläche des Erdkreises hin,
אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו׃ | 13 |
sei es, daß er sie zur Geißel, oder für seine Erde, oder zur Erweisung seiner Gnade sich entladen läßt.
האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל׃ | 14 |
Nimm dieses zu Ohren, Hiob; stehe und betrachte die Wunder Gottes!
התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו׃ | 15 |
Weißt du, wie Gott sie beladet, und leuchten läßt den Blitz seines Gewölks?
התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים׃ | 16 |
Verstehst du dich auf das Schweben der Wolke, auf die Wundertaten des an Wissen Vollkommenen?
אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃ | 17 |
Du, dessen Kleider heiß werden, wenn das Land schwül wird von Süden her,
תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק׃ | 18 |
kannst du, gleich ihm, das Himmelsgewölbe ausbreiten, fest wie ein gegossener Spiegel?
הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך׃ | 19 |
Tue uns kund, was wir ihm sagen sollen! Wir können vor Finsternis nichts vorbringen.
היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע׃ | 20 |
Soll ihm gemeldet werden, daß ich reden wolle? Wenn jemand zu ihm spricht, er wird gewiß verschlungen werden.
ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃ | 21 |
Und jetzt sieht man das Licht nicht, welches leuchtet am Himmelsgewölbe; aber ein Wind fährt daher und reinigt dasselbe.
מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד׃ | 22 |
Aus dem Norden kommt Gold: um Gott ist furchtbare Pracht;
שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה׃ | 23 |
den Allmächtigen, den erreichen wir nicht, den Erhabenen an Kraft; und das Recht und der Gerechtigkeit Fülle beugt er nicht.
לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב׃ | 24 |
Darum fürchten ihn die Menschen; er sieht keine an, die weisen Herzens sind.