איוב 37

1 אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃

C’est pour cela que mon cœur a été saisi d’effroi, et qu’il est sorti de sa place.

2 שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא׃

Écoutez très attentivement sa voix terrible, et les sons qui sortent de sa bouche.

3 תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ׃

Lui-même porte ses regards au-dessous de tous les cieux, et sa lumière se répand sur les confins de la terre.

4 אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו׃

Après lui un bruit éclatera comme un rugissement; il tonnera par la voix de sa grandeur, et lorsqu’on aura entendu sa voix, on ne pourra la comprendre.

5 ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע׃

Dieu tonnera merveilleusement par sa voix, lui qui fait des choses grandes et impénétrables;

6 כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃

Qui ordonne de descendre sur la terre à la neige et aux pluies de l’hiver, et à ses fortes ondées;

7 ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו׃

Qui met un sceau sur la main de tous les hommes, afin qu’ils reconnaissent chacun leurs œuvres.

8 ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן׃

La bête entrera dans sa tanière, et elle demeurera dans son antre.

9 מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃

Des lieux intérieurs sortira la tempête, et d’Arcturus le froid.

10 מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק׃

Au souffle de Dieu, la glace se durcit, et de nouveau les eaux les plus abondantes se répandent.

11 אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃

Le blé désire les nuées, et les nuées répandent leur lumière.

12 והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה׃

Elles parcourent tous les lieux où les conduit la volonté de celui qui les gouverne, et selon ce qu’il leur a ordonné sur la face du globe de la terre,

13 אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו׃

Soit dans une tribu, soit dans sa terre, soit en quelque lieu de sa miséricorde que ce soit, où il leur aura commandé de se trouver.

14 האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל׃

Job, écoute ceci attentivement; arrête-toi, et considère les merveilles de Dieu.

15 התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו׃

Est-ce que tu sais quand Dieu a ordonné aux pluies de faire paraître la lumière des nuées?

16 התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים׃

Est-ce que tu connais les grands sentiers des nuées et les sciences parfaites?

17 אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃

Tes vêtements ne sont-ils pas échauffés, lorsque le vent du midi souffle sur la terre?

18 תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק׃

Tu as peut-être formé avec lui les cieux qui sont très solides, comme s’ils avaient été coulés en bronze.

19 הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך׃

Montre-nous ce que nous pourrons lui dire; car nous, nous sommes enveloppés de ténèbres.

20 היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע׃

Qui lui racontera ce que je dis? Que si un homme en parle, il sera absorbé.

21 ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃

Mais maintenant ils ne voient pas la lumière: soudain l’air s’épaissira en nuées, et le vent, passant, les dissipera.

22 מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד׃

C’est du côté de l’aquilon que l’or vient, et la louange qu’on donne à Dieu doit être accompagnée de crainte.

23 שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה׃

Nous ne pouvons le comprendre dignement: il est grand en puissance, en jugement et en justice, et il ne peut être l’objet d’un récit.

24 לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב׃

C’est pourquoi les hommes le craindront, et aucun de ceux qui croient être sages n’osera le contempler.