איוב 37
| אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃ | 1 |
Oui, à ce bruit mon cœur s'épouvante, il s'ébranle et se déplace.
| שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא׃ | 2 |
Ecoutez! écoutez le roulement de sa voix, et le murmure qui sort de sa bouche!
| תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ׃ | 3 |
Il lui fait parcourir tout le ciel, et Il lance l'éclair jusqu'à l'horizon de la terre.
| אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו׃ | 4 |
Aussitôt sa voix mugit, Il tonne de sa voix de majesté, et ne retient plus sa foudre,
| ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע׃ | 5 |
Dieu par sa voix produit la merveille du tonnerre; Il fait des choses grandes que nous ne comprenons point.
| כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃ | 6 |
Il dit à la neige: Tombe sur la terre! la pluie et les torrents de pluie attestent sa puissance.
| ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו׃ | 7 |
Il engourdit les mains de tous les hommes, afin que tous les humains qui sont ses créatures, reconnaissent ce qu'il est.
| ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן׃ | 8 |
Alors les bêtes sauvages gagnent leurs tanières, et sommeillent dans leurs cavernes.
| מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃ | 9 |
La tempête sort de sa prison, et les vents impétueux amènent la froidure.
| מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק׃ | 10 |
Au souffle de Dieu la glace est formée, et les ondes dilatées se condensent;
| אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃ | 11 |
d'humidité Il charge aussi la nue; Il épand les nuages porteurs de ses feux,
| והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה׃ | 12 |
qui tournoient en tout sens, sous sa conduite, pour exécuter tout ce qu'il leur commande, sur la surface du disque de la terre;
| אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו׃ | 13 |
tantôt pour punir, si sa terre est coupable, tantôt pour bénir, Il les fait arriver.
| האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל׃ | 14 |
O Job, prête l'oreille à ces choses! continue à étudier les miracles de Dieu!
| התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו׃ | 15 |
En sais-tu les causes, quand Dieu les fait paraître, et qu'il fait resplendir le feu de sa nuée?
| התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים׃ | 16 |
Comprends-tu le balancement des nues, merveille du Dieu parfaitement sage,
| אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃ | 17 |
la chaleur que prennent tes vêtements, quand la terre reçoit du midi un air qui accable?
| תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק׃ | 18 |
Etendras-tu, comme Lui, le firmament, lui donnant la solidité d'un miroir de fonte?
| הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך׃ | 19 |
Apprends-nous ce qu'il nous faut Lui dire? Ah! les ténèbres où nous sommes, nous mettent hors d'état de Lui rien proposer!…
| היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע׃ | 20 |
Mes discours lui seront-ils rapportés?… Mais désira-t-on jamais d'être anéanti?
| ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃ | 21 |
Aussi bien l'on ne regarde point fixement le soleil, quand il brille dans les airs, et qu'un vent passe, et lui rend sa pureté.
| מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד׃ | 22 |
Du Septentrion l'on peut bien tirer l'or, mais Dieu oppose un éclat formidable.
| שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה׃ | 23 |
Jusqu'au Tout-puissant nous ne saurions pénétrer! Il est éminent par la force et par l'équité, et par une souveraine justice; Il ne rend aucun compte.
| לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב׃ | 24 |
Craignez-le donc, ô hommes; Il n'accorde ses regards à aucun des sages.
