איוב 37

1 אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃

Mon cœur même à cause de cela est en émotion, et sort [comme] de sa place.

2 שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא׃

Ecoutez attentivement et en tremblant le bruit qu'il fait, et le son éclatant qui sort de sa bouche.

3 תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ׃

Il le fait aller sous tous les cieux, et son feu étincelant jusqu'aux extrémités de la terre.

4 אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו׃

Après lui s'élève un grand bruit; il tonne de sa voix magnifique, et il ne tarde point après que sa voix a été ouïe.

5 ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע׃

Le [Dieu] Fort tonne prodigieusement par sa voix, [et] il fait des choses grandes, que nous ne saurions comprendre.

6 כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃

Car il dit à la neige: Sois sur la terre; et [il le dit aussi] à l'ondée de la pluie, à l'ondée, dis-je, des pluies de sa force.

7 ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו׃

Alors il fait que chacun se renferme chez soi pour reconnaître tous les gens qu'il a à son ouvrage.

8 ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן׃

Les bêtes se retirent dans les tanières, et se tiennent dans leurs repaires.

9 מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃

Le vent orageux vient du fond du Midi; et le froid vient des vents du Septentrion.

10 מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק׃

Le [Dieu] Fort par son souffle donne la glace, et les eaux qui se répandaient au large, sont mises à l'étroit.

11 אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃

Il lasse aussi la nuée à force d'arroser; et il écarte les nuées par sa lumière.

12 והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה׃

Et elles font plusieurs tours selon ses desseins pour faire tout ce qu'il leur a commandé, sur la face de la terre habitable.

13 אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו׃

Il les fait venir, soit pour s'en servir de verge, soit pour la terre, soit pour répandre ses bienfaits.

14 האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל׃

Fais attention à ceci, Job; arrête-toi; considère les merveilles du [Dieu] Fort.

15 התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו׃

Sais-tu comment Dieu les arrange, et comment il fait briller la lumière de sa nuée?

16 התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים׃

Connais-tu le balancement des nuées, et les merveilles de celui qui est parfait en science?

17 אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃

Pourquoi tes vêtements sont chauds, quand il donne du relâche à la terre par le vent du Midi?

18 תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק׃

As-tu étendu avec lui les cieux, qui sont fermes comme un miroir de fonte?

19 הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך׃

Montre-nous ce que nous lui dirons; car nous ne saurions rien dire par ordre à cause de nos ténèbres.

20 היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע׃

Lui racontera-t-on quand j'aurai parlé? S'il y a un homme qui en parle, certainement il en sera englouti.

21 ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃

Et maintenant, on ne voit point la lumière, quand elle resplendit dans les cieux; après que le vent y a passé, et qu'il les a nettoyés.

22 מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד׃

[Et que le temps qui reluit comme] l'or, est venu du Septentrion. Il y a en Dieu une majesté redoutable.

23 שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה׃

C'est le Tout-puissant; on ne le saurait comprendre; il est grand en puissance, en jugement, et en abondance de justice; il n'opprime personne.

24 לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב׃

C'est pourquoi les hommes le craignent; mais il ne les voit pas tous sages de cœur.