איוב 37
| אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃ | 1 |
À ce spectacle, mon cœur est tout tremblant, il bondit hors de sa place.
| שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא׃ | 2 |
Écoutez, écoutez le fracas de sa voix, le grondement qui sort de sa bouche!
| תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ׃ | 3 |
Il lui donne libre carrière sous l’immensité des cieux, et son éclair brille jusqu’aux extrémités de la terre.
| אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו׃ | 4 |
Puis éclate un rugissement, il tonne de sa voix majestueuse; il ne retient plus les éclairs, quand on entend sa voix;
| ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע׃ | 5 |
Dieu tonne de sa voix, d’une manière merveilleuse. Il fait de grandes choses que nous ne comprenons pas.
| כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃ | 6 |
Il dit à la neige: « Tombe sur la terre; » il commande aux ondées et aux pluies torrentielles.
| ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו׃ | 7 |
Il met un sceau sur la main de tous les hommes, afin que tout mortel reconnaisse son Créateur.
| ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן׃ | 8 |
Alors l’animal sauvage rentre dans son repaire, et demeure dans sa tanière.
| מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃ | 9 |
L’ouragan sort de ses retraites cachées, l’aquilon amène les frimas.
| מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק׃ | 10 |
Au souffle de Dieu se forme la glace, et la masse des eaux est emprisonnée.
| אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃ | 11 |
Il charge de vapeurs les nuages, il disperse ses nuées lumineuses.
| והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה׃ | 12 |
On les voit, selon ses décrets, errer en tous sens, pour exécuter tout ce qu’il leur commande, sur la face de la terre habitée.
| אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו׃ | 13 |
C’est tantôt pour le châtiment de sa terre, et tantôt en signe de faveur qu’il les envoie.
| האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל׃ | 14 |
Job, sois attentif à ces choses; arrête-toi, et considère les merveilles de Dieu.
| התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו׃ | 15 |
Sais-tu comment il les opère, et fait briller l’éclair dans la nue?
| התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים׃ | 16 |
Comprends-tu le balancement des nuages, les merveilles de celui dont la science est parfaite,
| אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃ | 17 |
toi dont les vêtements sont chauds, quand la terre se repose au souffle du midi?
| תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק׃ | 18 |
Peux-tu, comme lui, étendre les nuées, et les rendre solides comme un miroir d’airain?
| הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך׃ | 19 |
Fais-nous connaître ce que nous devons lui dire: nous ne saurions lui parler, ignorants que nous sommes.
| היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע׃ | 20 |
Ah! qu’on ne lui rapporte pas mes discours! Un homme a-t-il jamais dit qu’il désirait sa perte?
| ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃ | 21 |
On ne peut voir maintenant la lumière du soleil, qui luit derrière les nuages; qu’un vent passe, il les dissipe.
| מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד׃ | 22 |
L’or vient du septentrion; mais Dieu, que sa majesté est redoutable!
| שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה׃ | 23 |
Le Tout-Puissant, nous ne pouvons l’atteindre: il est grand en force, et en droit, et en justice, il ne répond à personne!
| לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב׃ | 24 |
Que les hommes donc le révèrent! Il ne regarde pas ceux qui se croient sages.
