איוב 37
| אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃ | 1 |
At this also my heart trembleth, and is moved out of its place.
| שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא׃ | 2 |
Hear attentively the noise of his voice, and the sound [that] goeth out of his mouth.
| תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ׃ | 3 |
He directeth it under the whole heaven, and his lightning to the ends of the earth.
| אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו׃ | 4 |
After it a voice roareth: he thundereth with the voice of his excellence; and he will not stay them when his voice is heard.
| ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע׃ | 5 |
God thundereth marvelously with his voice; great things he doeth, which we cannot comprehend.
| כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃ | 6 |
For he saith to the snow, Be thou [on] the earth; likewise to the small rain, and to the great rain of his strength.
| ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו׃ | 7 |
He sealeth up the hand of every man; that all men may know his work.
| ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן׃ | 8 |
Then the beasts go into dens, and remain in their places.
| מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃ | 9 |
From the south cometh the whirlwind: and cold from the north.
| מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק׃ | 10 |
By the breath of God frost is given: and the breadth of the waters is straitened.
| אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃ | 11 |
Also by watering he wearieth the thick cloud: he scattereth his bright cloud:
| והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה׃ | 12 |
And it is turned around by his counsels: that they may do whatever he commandeth them upon the face of the world on the earth.
| אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו׃ | 13 |
He causeth it to come, whether for correction, or for his land, or for mercy.
| האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל׃ | 14 |
Hearken to this, O Job: stand still, and consider the wondrous works of God.
| התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו׃ | 15 |
Dost thou know when God disposed them, and caused the light of his cloud to shine?
| התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים׃ | 16 |
Dost thou know the balancings of the clouds, the wondrous works of him who is perfect in knowledge?
| אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃ | 17 |
How thy garments [are] warm, when he quieteth the earth by the south [wind]?
| תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק׃ | 18 |
Hast thou with him spread out the sky [which is] strong, [and] as a molten looking-glass?
| הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך׃ | 19 |
Teach us what we shall say to him; [for] we cannot order [our speech] by reason of darkness.
| היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע׃ | 20 |
Shall it be told him that I speak? If a man shall speak, surely he will be swallowed up.
| ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃ | 21 |
And now [men] see not the bright light which [is] in the clouds: but the wind passeth, and cleanseth them.
| מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד׃ | 22 |
Fair weather cometh from the north: with God [is] terrible majesty.
| שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה׃ | 23 |
[Touching] the Almighty, we cannot find him out: [he is] excellent in power, and in judgment, and in abundance of justice: he will not afflict.
| לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב׃ | 24 |
Men therefore fear him: he respecteth not any [that are] wise of heart.
