< איוב 37 >
אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃ | 1 |
At this also my heart is troubled, and moved out of its place.
שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא׃ | 2 |
Hear thou a report by the anger of the Lord's wrath, and a discourse shall come out of his mouth.
תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ׃ | 3 |
His dominion is under the whole heaven, and his light is at the extremities of the earth.
אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו׃ | 4 |
After him shall be a cry with a [loud] voice; he shall thunder with the voice of his excellency, yet he shall not cause men to pass away, for one shall hear his voice.
ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע׃ | 5 |
The Mighty One shall thunder wonderfully with his voice: for he has done great things which we knew not;
כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃ | 6 |
commanding the snow, Be thou upon the earth, and the stormy rain, and the storm of the showers of his might.
ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו׃ | 7 |
He seals up the hand of every man, that every man may know his own weakness.
ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן׃ | 8 |
And the wild beasts come in under the covert, and rest in [their] lair.
מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃ | 9 |
Troubles come on out of the secret chambers, and cold from the mountain-tops.
מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק׃ | 10 |
And from the breath of the Mighty One he will send frost; and he guides the water in whatever way he pleases.
אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃ | 11 |
And [if] a cloud obscures [what is] precious [to him], his light will disperse the cloud.
והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה׃ | 12 |
And he will carry round the encircling [clouds] by his governance, to [perform] their works: whatsoever he shall command them,
אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו׃ | 13 |
this has been appointed by him on the earth, whether for correction, [or] for his land, or if he shall find him [an object] for mercy.
האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל׃ | 14 |
Hearken to this, O Job: stand still, and be admonished of the power of the Lord.
התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו׃ | 15 |
We know that god has disposed his works, having made light out of darkness.
התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים׃ | 16 |
And he knows the divisions of the clouds, and the signal overthrows of the ungodly.
אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃ | 17 |
But thy robe is warm, and there is quiet upon the land.
תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק׃ | 18 |
Wilt thou establish with him [foundations] for the ancient [heavens? they are] strong as a molten mirror.
הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך׃ | 19 |
Wherefore teach me, what shall we say to him? and let us cease from saying much.
היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע׃ | 20 |
Have I a book or a scribe my me, that I may stand and put man to silence?
ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃ | 21 |
But the light is not visible to all: it shines afar off in the heavens, as that which is from him in the clouds.
מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד׃ | 22 |
From the [north] come the clouds shining like gold: in these great are the glory and honour of the Almighty;
שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה׃ | 23 |
and we do not find another his equal in strength: [as for] him that judges justly, dost thou not think that he listens?
לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב׃ | 24 |
Wherefore men shall fear him; and the wise also in heart shall fear him.