< איוב 37 >
אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃ | 1 |
At this my heart is shaking; it is moved out of its place.
שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא׃ | 2 |
Give ear to the rolling noise of his voice; to the hollow sound which goes out of his mouth.
תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ׃ | 3 |
He sends it out through all the heaven, and his thunder-flame to the ends of the earth.
אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו׃ | 4 |
After it a voice is sounding, thundering out the word of his power; he does not keep back his thunder-flames; from his mouth his voice is sounding.
ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע׃ | 5 |
He does wonders, more than may be searched out; great things of which we have no knowledge;
כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃ | 6 |
For he says to the snow, Make the earth wet; and to the rain-storm, Come down.
ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו׃ | 7 |
He puts an end to the work of every man, so that all may see his work.
ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן׃ | 8 |
Then the beasts go into their holes, and take their rest.
מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃ | 9 |
Out of its place comes the storm-wind, and the cold out of its store-houses.
מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק׃ | 10 |
By the breath of God ice is made, and the wide waters are shut in.
אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃ | 11 |
The thick cloud is weighted with thunder-flame, and the cloud sends out its light;
והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה׃ | 12 |
And it goes this way and that, round about, turning itself by his guiding, to do whatever he gives orders to be done, on the face of his world of men,
אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו׃ | 13 |
For a rod, or for a curse, or for mercy, causing it to come on the mark.
האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל׃ | 14 |
Give ear to this, O Job, and keep quiet in your place; and take note of the wonders worked by God.
התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו׃ | 15 |
Have you knowledge of God's ordering of his works, how he makes the light of his cloud to be seen?
התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים׃ | 16 |
Have you knowledge of the balancings of the clouds, the wonders of him who has all wisdom?
אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃ | 17 |
You, whose clothing is warm, when the earth is quiet because of the south wind,
תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק׃ | 18 |
Will you, with him, make the skies smooth, and strong as a polished looking-glass?
הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך׃ | 19 |
Make clear to me what we are to say to him; we are unable to put our cause before him, because of the dark.
היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע׃ | 20 |
How may he have knowledge of my desire for talk with him? or did any man ever say, May destruction come on me?
ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃ | 21 |
And now the light is not seen, for it is dark because of the clouds; but a wind comes, clearing them away.
מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד׃ | 22 |
A bright light comes out of the north; God's glory is greatly to be feared.
שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה׃ | 23 |
There is no searching out of the Ruler of all: his strength and his judging are great; he is full of righteousness, doing no wrong.
לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב׃ | 24 |
For this cause men go in fear of him; he has no respect for any who are wise in heart.