איוב 37
| אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃ | 1 |
Ja, derover skælver mit Hjerte, bævende skifter det Sted!
| שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא׃ | 2 |
Lyt dog til hans bragende Røst, til Drønet, der gaar fra hans Mund!
| תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ׃ | 3 |
Han slipper det løs under hele Himlen, sit Lys til Jordens Ender;
| אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו׃ | 4 |
efter det brøler hans Røst, med Højhed brager hans Torden; han sparer ikke paa Lyn, imedens hans Stemme høres.
| ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע׃ | 5 |
Underfuldt lyder Guds Tordenrøst, han øver Vælde, vi fatter det ej.
| כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃ | 6 |
Thi han siger til Sneen: »Fald ned paa Jorden!« til Byger og Regnskyl: »Bliv stærke!«
| ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו׃ | 7 |
For alle Mennesker sætter han Segl, at de dødelige alle maa kende hans Gerning.
| ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן׃ | 8 |
De vilde Dyr søger Ly og holder sig i deres Huler:
| מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃ | 9 |
Fra Kammeret kommer der Storm, fra Nordens Stjerner Kulde.
| מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק׃ | 10 |
Ved Guds Aande bliver der Is, Vandfladen lægges i Fængsel.
| אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃ | 11 |
Saa fylder han Skyen med Væde, Skylaget spreder hans Lys;
| והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה׃ | 12 |
det farer hid og did og bugter sig efter hans Tanke og udfører alt, hvad han byder, paa hele den vide Jord,
| אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו׃ | 13 |
hvad enten han slynger det ud som Svøbe, eller han sender det for at velsigne.
| האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל׃ | 14 |
Job du maa lytte hertil, træd frem og mærk dig Guds Underværker!
| התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו׃ | 15 |
Fatter du, hvorledes Gud kan magte dem og lade Lys straale frem fra sin Sky?
| התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים׃ | 16 |
Fatter du Skyernes Svæven, den Alvises Underværker?
| אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃ | 17 |
Du, hvis Klæder ophedes, naar Jorden døser ved Søndenvind?
| תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק׃ | 18 |
Hvælver du Himlen sammen med ham, fast som det støbte Spejl?
| הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך׃ | 19 |
Lær mig, hvad vi skal sige ham! Intet kan vi faa frem for Mørke.
| היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע׃ | 20 |
Meldes det ham, at jeg taler? Siger en Mand, at han er fra Samling?
| ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃ | 21 |
Og nu: Man ser ej Lyset, skygget af mørke Skyer, men et Vejr farer hen og renser Himlen,
| מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד׃ | 22 |
fra Norden kommer en Lysning. Over Gud er der frygtelig Højhed,
| שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה׃ | 23 |
og den Almægtige finder vi ikke. Almægtig og rig paa Retfærd bøjer han ikke Retten;
| לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב׃ | 24 |
derfor frygter Mennesker ham, men af selv kloge ænser han ingen.
