< איוב 36 >
Addens quoque Eliu, hæc locutus est:
כתר לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מלים׃ | 2 |
Sustine me paululum, et indicabo tibi: adhuc enim habeo quod pro Deo loquar.
אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן צדק׃ | 3 |
Repetam scientiam meam a principio, et operatorem meum probabo justum.
כי אמנם לא שקר מלי תמים דעות עמך׃ | 4 |
Vere enim absque mendacio sermones mei, et perfecta scientia probabitur tibi.
הן אל כביר ולא ימאס כביר כח לב׃ | 5 |
Deus potentes non abjicit, cum et ipse sit potens:
לא יחיה רשע ומשפט עניים יתן׃ | 6 |
sed non salvat impios, et judicium pauperibus tribuit.
לא יגרע מצדיק עיניו ואת מלכים לכסא וישיבם לנצח ויגבהו׃ | 7 |
Non auferet a justo oculos suos: et reges in solio collocat in perpetuum, et illi eriguntur.
ואם אסורים בזקים ילכדון בחבלי עני׃ | 8 |
Et si fuerint in catenis, et vinciantur funibus paupertatis,
ויגד להם פעלם ופשעיהם כי יתגברו׃ | 9 |
indicabit eis opera eorum, et scelera eorum, quia violenti fuerunt.
ויגל אזנם למוסר ויאמר כי ישבון מאון׃ | 10 |
Revelabit quoque aurem eorum, ut corripiat: et loquetur, ut revertantur ab iniquitate.
אם ישמעו ויעבדו יכלו ימיהם בטוב ושניהם בנעימים׃ | 11 |
Si audierint et observaverint, complebunt dies suos in bono, et annos suos in gloria:
ואם לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו בבלי דעת׃ | 12 |
si autem non audierint, transibunt per gladium, et consumentur in stultitia.
וחנפי לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם׃ | 13 |
Simulatores et callidi provocant iram Dei, neque clamabunt cum vincti fuerint.
תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים׃ | 14 |
Morietur in tempestate anima eorum, et vita eorum inter effeminatos.
יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם׃ | 15 |
Eripiet de angustia sua pauperem, et revelabit in tribulatione aurem ejus.
ואף הסיתך מפי צר רחב לא מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן׃ | 16 |
Igitur salvabit te de ore angusto latissime, et non habente fundamentum subter se: requies autem mensæ tuæ erit plena pinguedine.
ודין רשע מלאת דין ומשפט יתמכו׃ | 17 |
Causa tua quasi impii judicata est: causam judiciumque recipies.
כי חמה פן יסיתך בספק ורב כפר אל יטך׃ | 18 |
Non te ergo superet ira ut aliquem opprimas: nec multitudo donorum inclinet te.
היערך שועך לא בצר וכל מאמצי כח׃ | 19 |
Depone magnitudinem tuam absque tribulatione, et omnes robustos fortitudine.
אל תשאף הלילה לעלות עמים תחתם׃ | 20 |
Ne protrahas noctem, ut ascendant populi pro eis.
השמר אל תפן אל און כי על זה בחרת מעני׃ | 21 |
Cave ne declines ad iniquitatem: hanc enim cœpisti sequi post miseriam.
הן אל ישגיב בכחו מי כמהו מורה׃ | 22 |
Ecce Deus excelsus in fortitudine sua, et nullus ei similis in legislatoribus.
מי פקד עליו דרכו ומי אמר פעלת עולה׃ | 23 |
Quis poterit scrutari vias ejus? aut quis potest ei dicere: Operatus es iniquitatem?
זכר כי תשגיא פעלו אשר שררו אנשים׃ | 24 |
Memento quod ignores opus ejus, de quo cecinerunt viri.
כל אדם חזו בו אנוש יביט מרחוק׃ | 25 |
Omnes homines vident eum: unusquisque intuetur procul.
הן אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא חקר׃ | 26 |
Ecce Deus magnus vincens scientiam nostram: numerus annorum ejus inæstimabilis.
כי יגרע נטפי מים יזקו מטר לאדו׃ | 27 |
Qui aufert stillas pluviæ, et effundit imbres ad instar gurgitum,
אשר יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב׃ | 28 |
qui de nubibus fluunt quæ prætexunt cuncta desuper.
אף אם יבין מפרשי עב תשאות סכתו׃ | 29 |
Si voluerit extendere nubes quasi tentorium suum,
הן פרש עליו אורו ושרשי הים כסה׃ | 30 |
et fulgurare lumine suo desuper, cardines quoque maris operiet.
כי בם ידין עמים יתן אכל למכביר׃ | 31 |
Per hæc enim judicat populos, et dat escas multis mortalibus.
על כפים כסה אור ויצו עליה במפגיע׃ | 32 |
In manibus abscondit lucem, et præcepit ei ut rursus adveniat.
יגיד עליו רעו מקנה אף על עולה׃ | 33 |
Annuntiat de ea amico suo, quod possessio ejus sit, et ad eam possit ascendere.