איוב 36

1 ויסף אליהוא ויאמר׃

וַיֹּסֶף אֱלִיהוּא וַיֹּאמַֽר׃

2 כתר לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מלים׃

כַּתַּר־לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ כִּי עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּֽים׃

3 אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן צדק׃

אֶשָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק וּלְפֹעֲלִי אֶֽתֵּֽן־צֶֽדֶק׃

4 כי אמנם לא שקר מלי תמים דעות עמך׃

כִּֽי־אׇמְנָם לֹא־שֶׁקֶר מִלָּי תְּמִים דֵּעוֹת עִמָּֽךְ׃

5 הן אל כביר ולא ימאס כביר כח לב׃

הֶן־אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַֽ לֵֽב׃

6 לא יחיה רשע ומשפט עניים יתן׃

לֹא־יְחַיֶּה רָשָׁע וּמִשְׁפַּט עֲנִיִּים יִתֵּֽן׃

7 לא יגרע מצדיק עיניו ואת מלכים לכסא וישיבם לנצח ויגבהו׃

לֹֽא־יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו וְאֶת־מְלָכִים לַכִּסֵּא וַיֹּשִׁיבֵם לָנֶצַח וַיִּגְבָּֽהוּ׃

8 ואם אסורים בזקים ילכדון בחבלי עני׃

וְאִם־אֲסוּרִים בַּזִּקִּים יִלָּכְדוּן בְּחַבְלֵי־עֹֽנִי׃

9 ויגד להם פעלם ופשעיהם כי יתגברו׃

וַיַּגֵּד לָהֶם פׇּעֳלָם וּפִשְׁעֵיהֶם כִּי יִתְגַּבָּֽרוּ׃

10 ויגל אזנם למוסר ויאמר כי ישבון מאון׃

וַיִּגֶל אׇזְנָם לַמּוּסָר וַיֹּאמֶר כִּֽי־יְשׁוּבוּן מֵאָֽוֶן׃

11 אם ישמעו ויעבדו יכלו ימיהם בטוב ושניהם בנעימים׃

אִֽם־יִשְׁמְעוּ וְֽיַעֲבֹדוּ יְכַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטּוֹב וּשְׁנֵיהֶם בַּנְּעִימִֽים׃

12 ואם לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו בבלי דעת׃

וְאִם־לֹא יִשְׁמְעוּ בְּשֶׁלַח יַעֲבֹרוּ וְיִגְוְעוּ בִּבְלִי־דָֽעַת׃

13 וחנפי לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם׃

וְֽחַנְפֵי־לֵב יָשִׂימוּ אָף לֹא יְשַׁוְּעוּ כִּי אֲסָרָֽם׃

14 תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים׃

תָּמֹת בַּנֹּעַר נַפְשָׁם וְחַיָּתָם בַּקְּדֵשִֽׁים׃

15 יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם׃

יְחַלֵּץ עָנִי בְעׇנְיוֹ וְיִגֶל בַּלַּחַץ אׇזְנָֽם׃

16 ואף הסיתך מפי צר רחב לא מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן׃

וְאַף הֲסִֽיתְךָ ׀ מִפִּי־צָר רַחַב לֹא־מוּצָק תַּחְתֶּיהָ וְנַחַת שֻׁלְחָנְךָ מָלֵא דָֽשֶׁן׃

17 ודין רשע מלאת דין ומשפט יתמכו׃

וְדִין־רָשָׁע מָלֵאתָ דִּין וּמִשְׁפָּט יִתְמֹֽכוּ׃

18 כי חמה פן יסיתך בספק ורב כפר אל יטך׃

כִּֽי־חֵמָה פֶּן־יְסִֽיתְךָ בְסָפֶק וְרׇב־כֹּפֶר אַל־יַטֶּֽךָּ׃

19 היערך שועך לא בצר וכל מאמצי כח׃

הֲיַעֲרֹךְ שׁוּעֲךָ לֹא בְצָר וְכֹל מַאֲמַצֵּי־כֹֽחַ׃

20 אל תשאף הלילה לעלות עמים תחתם׃

אַל־תִּשְׁאַף הַלָּיְלָה לַעֲלוֹת עַמִּים תַּחְתָּֽם׃

21 השמר אל תפן אל און כי על זה בחרת מעני׃

הִשָּׁמֶר אַל־תֵּפֶן אֶל־אָוֶן כִּֽי־עַל־זֶה בָּחַרְתָּ מֵעֹֽנִי׃

22 הן אל ישגיב בכחו מי כמהו מורה׃

הֶן־אֵל יַשְׂגִּיב בְּכֹחוֹ מִי כָמֹהוּ מוֹרֶֽה׃

23 מי פקד עליו דרכו ומי אמר פעלת עולה׃

מִֽי־פָקַד עָלָיו דַּרְכּוֹ וּמִי־אָמַר פָּעַלְתָּ עַוְלָֽה׃

24 זכר כי תשגיא פעלו אשר שררו אנשים׃

זְכֹר כִּֽי־תַשְׂגִּיא פׇעֳלוֹ אֲשֶׁר שֹׁרְרוּ אֲנָשִֽׁים׃

25 כל אדם חזו בו אנוש יביט מרחוק׃

כׇּל־אָדָם חָזוּ־בוֹ אֱנוֹשׁ יַבִּיט מֵרָחֽוֹק׃

26 הן אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא חקר׃

הֶן־אֵל שַׂגִּיא וְלֹא נֵדָע מִסְפַּר שָׁנָיו וְלֹא־חֵֽקֶר׃

27 כי יגרע נטפי מים יזקו מטר לאדו׃

כִּי יְגָרַע נִטְפֵי־מָיִם יָזֹקּוּ מָטָר לְאֵדֽוֹ׃

28 אשר יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב׃

אֲשֶֽׁר־יִזְּלוּ שְׁחָקִים יִרְעֲפוּ עֲלֵי ׀ אָדָם רָֽב׃

29 אף אם יבין מפרשי עב תשאות סכתו׃

אַף אִם־יָבִין מִפְרְשֵׂי־עָב תְּשֻׁאוֹת סֻכָּתֽוֹ׃

30 הן פרש עליו אורו ושרשי הים כסה׃

הֵן־פָּרַשׂ עָלָיו אוֹרוֹ וְשׇׁרְשֵׁי הַיָּם כִּסָּֽה׃

31 כי בם ידין עמים יתן אכל למכביר׃

כִּי־בָם יָדִין עַמִּים יִֽתֶּן־אֹכֶל לְמַכְבִּֽיר׃

32 על כפים כסה אור ויצו עליה במפגיע׃

עַל־כַּפַּיִם כִּסָּה־אוֹר וַיְצַו עָלֶיהָ בְמַפְגִּֽיעַ׃

33 יגיד עליו רעו מקנה אף על עולה׃

יַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ מִקְנֶה אַף עַל־עוֹלֶֽה׃