איוב 36

1 ויסף אליהוא ויאמר׃

Et Elihu poursuivit et dit:

2 כתר לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מלים׃

Accorde-moi un peu de patience, et je t'instruirai! car en faveur de Dieu j'ai encore à parler.

3 אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן צדק׃

Je prendrai mes preuves de haut, et je justifierai mon Créateur.

4 כי אמנם לא שקר מלי תמים דעות עמך׃

Car mes discours certes ne seront pas menteurs, et tu trouveras en moi droiture de pensée.

5 הן אל כביר ולא ימאס כביר כח לב׃

Voici, Dieu est grand, mais Il est sans dédain, Il est grand par sa puissante intelligence.

6 לא יחיה רשע ומשפט עניים יתן׃

Il ne laisse pas vivre le méchant, et Il fait droit au misérable.

7 לא יגרע מצדיק עיניו ואת מלכים לכסא וישיבם לנצח ויגבהו׃

Du juste Il ne détourne pas ses yeux, et avec les rois sur le trône pour toujours Il le place, afin qu'il soit élevé.

8 ואם אסורים בזקים ילכדון בחבלי עני׃

Mais s'il est captif dans les fers, retenu dans les chaînes de l'adversité,

9 ויגד להם פעלם ופשעיהם כי יתגברו׃

c'est que Dieu veut lui dévoiler sa conduite et ses péchés, car il fut orgueilleux;

10 ויגל אזנם למוסר ויאמר כי ישבון מאון׃

faire que son oreille s'ouvre aux leçons, et lui dire de renoncer au mal.

11 אם ישמעו ויעבדו יכלו ימיהם בטוב ושניהם בנעימים׃

S'il écoute et se soumet, il achève sa vie dans la félicité, et ses années dans les délices;

12 ואם לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו בבלי דעת׃

mais, s'il n'écoute pas, il court au devant de la flèche, et il périt, faute d'avoir voulu comprendre.

13 וחנפי לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם׃

Les impies nourrissent la colère, ne prient point, quand Dieu les enchaîne;

14 תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים׃

leur âme meurt dans le premier âge, et ils perdent la vie, comme les victimes de l'infamie.

15 יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם׃

Mais Il retire les malheureux de leurs maux, se révélant à eux par les afflictions.

16 ואף הסיתך מפי צר רחב לא מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן׃

Il te tirera de même des serres de l'angoisse, pour te mettre au large, où il n'y aura plus de gêne; et des mets succulents seront servis sur ta table.

17 ודין רשע מלאת דין ומשפט יתמכו׃

Mais si tu te remplis de la pensée de l'impie, le châtiment suivra de près ta pensée.

18 כי חמה פן יסיתך בספק ורב כפר אל יטך׃

Que la colère de Dieu ne te pousse pas au blasphème! Une grosse rançon ne te ferait pas échapper:

19 היערך שועך לא בצר וכל מאמצי כח׃

ta richesse y suffirait-elle? Ici l'or et les moyens de l'opulence ne font rien.

20 אל תשאף הלילה לעלות עמים תחתם׃

Ne soupire pas après la nuit qui arrache des peuples de leur sol!

21 השמר אל תפן אל און כי על זה בחרת מעני׃

Veille sur toi! ne prends pas le parti du mal… Car il te semble préférable au malheur.

22 הן אל ישגיב בכחו מי כמהו מורה׃

Voici, Dieu est élevé par sa puissance; est-il un maître pareil à Lui?

23 מי פקד עליו דרכו ומי אמר פעלת עולה׃

Qui lui prescrira ses voies? et qui lui dira: Tu fais mal?

24 זכר כי תשגיא פעלו אשר שררו אנשים׃

Pense à exalter ses œuvres, que les hommes célèbrent par leurs chants!

25 כל אדם חזו בו אנוש יביט מרחוק׃

Tous les humains les admirent, quoiqu'un mortel ne les voie que de loin!

26 הן אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא חקר׃

Voici, Dieu est grand, nous ne Le concevons pas, le nombre de ses ans ne peut être trouvé.

27 כי יגרע נטפי מים יזקו מטר לאדו׃

Quand Il attire les gouttes de l'eau, la vapeur qu'il en forme distille la pluie,

28 אשר יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב׃

que versent les nuages qui l'épanchent sur la foule des hommes.

29 אף אם יבין מפרשי עב תשאות סכתו׃

Qui comprendra les déchirements de la nue, et le fracas dont Sa tente retentit?

30 הן פרש עליו אורו ושרשי הים כסה׃

Voici, autour de Lui Il déploie la clarté, et prend pour se couvrir la mer jusques dans ses racines.

31 כי בם ידין עמים יתן אכל למכביר׃

Car tels sont ses moyens pour châtier les peuples, et pour donner la nourriture avec abondance.

32 על כפים כסה אור ויצו עליה במפגיע׃

Il arme ses mains de flammes, et à son ordre elles fondent sur les rebelles:

33 יגיד עליו רעו מקנה אף על עולה׃

Son grondement l'annonce, annonce aux troupeaux son approche.