איוב 36

1 ויסף אליהוא ויאמר׃

And Elihu addeth and saith: —

2 כתר לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מלים׃

Honour me a little, and I shew thee, That yet for God [are] words.

3 אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן צדק׃

I lift up my knowledge from afar, And to my Maker I ascribe righteousness.

4 כי אמנם לא שקר מלי תמים דעות עמך׃

For, truly, my words [are] not false, The perfect in knowledge [is] with thee.

5 הן אל כביר ולא ימאס כביר כח לב׃

Lo, God [is] mighty, and despiseth not, Mighty [in] power [and] heart.

6 לא יחיה רשע ומשפט עניים יתן׃

He reviveth not the wicked, And the judgment of the poor appointeth;

7 לא יגרע מצדיק עיניו ואת מלכים לכסא וישיבם לנצח ויגבהו׃

He withdraweth not from the righteous His eyes, And [from] kings on the throne, And causeth them to sit for ever, and they are high,

8 ואם אסורים בזקים ילכדון בחבלי עני׃

And if prisoners in fetters They are captured with cords of affliction,

9 ויגד להם פעלם ופשעיהם כי יתגברו׃

Then He declareth to them their work, And their transgressions, Because they have become mighty,

10 ויגל אזנם למוסר ויאמר כי ישבון מאון׃

And He uncovereth their ear for instruction, And saith that they turn back from iniquity.

11 אם ישמעו ויעבדו יכלו ימיהם בטוב ושניהם בנעימים׃

If they do hear and serve, They complete their days in good, And their years in pleasantness.

12 ואם לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו בבלי דעת׃

And if they do not hearken, By the dart they pass away, And expire without knowledge.

13 וחנפי לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם׃

And the profane in heart set the face, They cry not when He hath bound them.

14 תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים׃

Their soul dieth in youth, And their life among the defiled.

15 יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם׃

He draweth out the afflicted in his affliction, And uncovereth in oppression their ear.

16 ואף הסיתך מפי צר רחב לא מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן׃

And also He moved thee from a strait place, [To] a broad place — no straitness under it, And the sitting beyond of thy table Hath been full of fatness.

17 ודין רשע מלאת דין ומשפט יתמכו׃

And the judgment of the wicked thou hast fulfilled, Judgment and justice are upheld — because of fury,

18 כי חמה פן יסיתך בספק ורב כפר אל יטך׃

Lest He move thee with a stroke, And the abundance of an atonement turn thee not aside.

19 היערך שועך לא בצר וכל מאמצי כח׃

Doth He value thy riches? He hath gold, and all the forces of power.

20 אל תשאף הלילה לעלות עמים תחתם׃

Desire not the night, For the going up of peoples in their stead.

21 השמר אל תפן אל און כי על זה בחרת מעני׃

Take heed — do not turn unto iniquity, For on this thou hast fixed Rather than [on] affliction.

22 הן אל ישגיב בכחו מי כמהו מורה׃

Lo, God doth sit on high by His power, Who [is] like Him — a teacher?

23 מי פקד עליו דרכו ומי אמר פעלת עולה׃

Who hath appointed unto Him his way? And who said, 'Thou hast done iniquity?'

24 זכר כי תשגיא פעלו אשר שררו אנשים׃

Remember that thou magnify His work That men have beheld.

25 כל אדם חזו בו אנוש יביט מרחוק׃

All men have looked on it, Man looketh attentively from afar.

26 הן אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא חקר׃

Lo, God [is] high, And we know not the number of His years, Yea, there [is] no searching.

27 כי יגרע נטפי מים יזקו מטר לאדו׃

When He doth diminish droppings of the waters, They refine rain according to its vapour,

28 אשר יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב׃

Which clouds do drop, They distil on man abundantly.

29 אף אם יבין מפרשי עב תשאות סכתו׃

Yea, doth [any] understand The spreadings out of a cloud? The noises of His tabernacle?

30 הן פרש עליו אורו ושרשי הים כסה׃

Lo, He hath spread over it His light, And the roots of the sea He hath covered,

31 כי בם ידין עמים יתן אכל למכביר׃

For by them He doth judge peoples, He giveth food in abundance.

32 על כפים כסה אור ויצו עליה במפגיע׃

By two palms He hath covered the light, And layeth a charge over it in meeting,

33 יגיד עליו רעו מקנה אף על עולה׃

He sheweth by it [to] his friend substance, Anger against perversity.