איוב 36

1 ויסף אליהוא ויאמר׃

And Elihu proceeded and said,

2 כתר לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מלים׃

Suffer me a little, and I will shew thee that I have yet words for God.

3 אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן צדק׃

I will fetch my knowledge from afar, and will ascribe righteousness to my Creator.

4 כי אמנם לא שקר מלי תמים דעות עמך׃

For truly my words shall be no falsehood: one perfect in knowledge is with thee.

5 הן אל כביר ולא ימאס כביר כח לב׃

Lo, God is mighty, but despiseth not [any]; mighty in strength of understanding:

6 לא יחיה רשע ומשפט עניים יתן׃

He saveth not the wicked alive; but he doeth justice to the afflicted.

7 לא יגרע מצדיק עיניו ואת מלכים לכסא וישיבם לנצח ויגבהו׃

He withdraweth not his eyes from the righteous, but with kings on the throne doth he even set them for ever; and they are exalted.

8 ואם אסורים בזקים ילכדון בחבלי עני׃

And if, bound in fetters, they be held in cords of affliction,

9 ויגד להם פעלם ופשעיהם כי יתגברו׃

Then he sheweth them their work, and their transgressions, because they have increased.

10 ויגל אזנם למוסר ויאמר כי ישבון מאון׃

And he openeth their ear to discipline, and commandeth that they return from iniquity.

11 אם ישמעו ויעבדו יכלו ימיהם בטוב ושניהם בנעימים׃

If they hearken and serve [him], they shall accomplish their days in prosperity, and their years in pleasures.

12 ואם לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו בבלי דעת׃

But if they hearken not, they shall pass away by the sword, and expire without knowledge.

13 וחנפי לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם׃

But the godless in heart heap up anger; they cry not when he bindeth them:

14 תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים׃

Their soul dieth in youth, and their life is among the unclean.

15 יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם׃

But he delivereth the afflicted in his affliction, and openeth their ear in [their] oppression.

16 ואף הסיתך מפי צר רחב לא מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן׃

Even so would he have allured thee out of the jaws of distress into a broad place, where there is no straitness; and the supply of thy table [would be] full of fatness.

17 ודין רשע מלאת דין ומשפט יתמכו׃

But thou art full of the judgments of the wicked: judgment and justice take hold [on thee].

18 כי חמה פן יסיתך בספק ורב כפר אל יטך׃

Because there is wrath, [beware] lest it take thee away through chastisement: then a great ransom could not avail thee.

19 היערך שועך לא בצר וכל מאמצי כח׃

Will he esteem thy riches? Not gold, nor all the resources of strength!

20 אל תשאף הלילה לעלות עמים תחתם׃

Desire not the night, when peoples are cut off from their place.

21 השמר אל תפן אל און כי על זה בחרת מעני׃

Take heed, turn not to iniquity; for this hast thou chosen rather than affliction.

22 הן אל ישגיב בכחו מי כמהו מורה׃

Lo, God is exalted in his power: who teacheth as he?

23 מי פקד עליו דרכו ומי אמר פעלת עולה׃

Who hath appointed him his way? or who hath said, Thou hast wrought unrighteousness?

24 זכר כי תשגיא פעלו אשר שררו אנשים׃

Remember that thou magnify his work, which men celebrate.

25 כל אדם חזו בו אנוש יביט מרחוק׃

All men look at it; man beholdeth [it] afar off.

26 הן אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא חקר׃

Lo, God is great, and we comprehend [him] not, neither can the number of his years be searched out.

27 כי יגרע נטפי מים יזקו מטר לאדו׃

For he draweth up the drops of water: they distil in rain from the vapour which he formeth,

28 אשר יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב׃

Which the skies pour down [and] drop upon man abundantly.

29 אף אם יבין מפרשי עב תשאות סכתו׃

But can any understand the spreadings of the clouds, [or] the crashing of his pavilion?

30 הן פרש עליו אורו ושרשי הים כסה׃

Lo, he spreadeth his light around him, and covereth the bottom of the sea.

31 כי בם ידין עמים יתן אכל למכביר׃

For with them he judgeth the peoples; he giveth food in abundance.

32 על כפים כסה אור ויצו עליה במפגיע׃

[His] hands he covereth with lightning, and commandeth it where it is to strike.

33 יגיד עליו רעו מקנה אף על עולה׃

His thundering declareth concerning him; the cattle even, concerning its coming.