איוב 34

1 ויען אליהוא ויאמר׃

וַיַּעַן אֱלִיהוּא וַיֹּאמַֽר׃

2 שמעו חכמים מלי וידעים האזינו לי׃

שִׁמְעוּ חֲכָמִים מִלָּי וְיֹֽדְעִים הַֽאֲזִינוּ לִֽי׃

3 כי אזן מלין תבחן וחך יטעם לאכל׃

כִּי־אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן וְחֵךְ יִטְעַם לֶאֱכֹֽל׃

4 משפט נבחרה לנו נדעה בינינו מה טוב׃

מִשְׁפָּט נִבְחֲרָה־לָּנוּ נֵדְעָה בֵינֵינוּ מַה־טּֽוֹב׃

5 כי אמר איוב צדקתי ואל הסיר משפטי׃

כִּֽי־אָמַר אִיּוֹב צָדַקְתִּי וְאֵל הֵסִיר מִשְׁפָּטִֽי׃

6 על משפטי אכזב אנוש חצי בלי פשע׃

עַל־מִשְׁפָּטִי אֲכַזֵּב אָנוּשׁ חִצִּי בְלִי־פָֽשַׁע׃

7 מי גבר כאיוב ישתה לעג כמים׃

מִי־גֶבֶר כְּאִיּוֹב יִֽשְׁתֶּה־לַּעַג כַּמָּֽיִם׃

8 וארח לחברה עם פעלי און וללכת עם אנשי רשע׃

וְאָרַח לְחֶבְרָה עִם־פֹּעֲלֵי אָוֶן וְלָלֶכֶת עִם־אַנְשֵׁי־רֶֽשַׁע׃

9 כי אמר לא יסכן גבר ברצתו עם אלהים׃

כִּֽי־אָמַר לֹא יִסְכׇּן־גָּבֶר בִּרְצֹתוֹ עִם־אֱלֹהִֽים׃

10 לכן אנשי לבב שמעו לי חללה לאל מרשע ושדי מעול׃

לָכֵן ׀ אַנְשֵׁי לֵבָב שִׁמְעוּ ־ לִי חָלִלָה לָאֵל מֵרֶשַׁע וְשַׁדַּי מֵעָֽוֶל׃

11 כי פעל אדם ישלם לו וכארח איש ימצאנו׃

כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם־לוֹ וּֽכְאֹרַח אִישׁ יַמְצִאֶֽנּוּ׃

12 אף אמנם אל לא ירשיע ושדי לא יעות משפט׃

אַף־אׇמְנָם אֵל לֹֽא־יַרְשִׁיעַ וְשַׁדַּי לֹא־יְעַוֵּת מִשְׁפָּֽט׃

13 מי פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה׃

מִֽי־פָקַד עָלָיו אָרְצָה וּמִי שָׂם תֵּבֵל כֻּלָּֽהּ׃

14 אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף׃

אִם־יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹֽף׃

15 יגוע כל בשר יחד ואדם על עפר ישוב׃

יִגְוַע כׇּל־בָּשָׂר יָחַד וְאָדָם עַל־עָפָר יָשֽׁוּב׃

16 ואם בינה שמעה זאת האזינה לקול מלי׃

וְאִם־בִּינָה שִׁמְעָה־זֹּאת הַאֲזִינָה לְקוֹל מִלָּֽי׃

17 האף שונא משפט יחבוש ואם צדיק כביר תרשיע׃

הַאַף שׂוֹנֵא מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ וְאִם־צַדִּיק כַּבִּיר תַּרְשִֽׁיעַ׃

18 האמר למלך בליעל רשע אל נדיבים׃

הַאֲמֹר לְמֶלֶךְ בְּלִיָּעַל רָשָׁע אֶל־נְדִיבִֽים׃

19 אשר לא נשא פני שרים ולא נכר שוע לפני דל כי מעשה ידיו כלם׃

אֲשֶׁר לֹֽא־נָשָׂא ׀ פְּנֵי שָׂרִים וְלֹא נִכַּר־שׁוֹעַ לִפְנֵי־דָל כִּֽי־מַעֲשֵׂה יָדָיו כֻּלָּֽם׃

20 רגע ימתו וחצות לילה יגעשו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד׃

רֶגַע ׀ יָמֻתוּ וַחֲצוֹת לָיְלָה יְגֹעֲשׁוּ עָם וְיַעֲבֹרוּ וְיָסִירוּ אַבִּיר לֹא בְיָֽד׃

21 כי עיניו על דרכי איש וכל צעדיו יראה׃

כִּֽי־עֵינָיו עַל־דַּרְכֵי־אִישׁ וְֽכׇל־צְעָדָיו יִרְאֶֽה׃

22 אין חשך ואין צלמות להסתר שם פעלי און׃

אֵֽין־חֹשֶׁךְ וְאֵין צַלְמָוֶת לְהִסָּתֶר שָׁם פֹּעֲלֵי אָֽוֶן׃

23 כי לא על איש ישים עוד להלך אל אל במשפט׃

כִּי לֹא עַל־אִישׁ יָשִׂים עוֹד לַהֲלֹךְ אֶל־אֵל בַּמִּשְׁפָּֽט׃

24 ירע כבירים לא חקר ויעמד אחרים תחתם׃

יָרֹעַ כַּבִּירִים לֹא־חֵקֶר וַיַּעֲמֵד אֲחֵרִים תַּחְתָּֽם׃

25 לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו׃

לָכֵן יַכִּיר מַעְבָּדֵיהֶם וְהָפַךְ לַיְלָה וְיִדַּכָּֽאוּ׃

26 תחת רשעים ספקם במקום ראים׃

תַּֽחַת־רְשָׁעִים סְפָקָם בִּמְקוֹם רֹאִֽים׃

27 אשר על כן סרו מאחריו וכל דרכיו לא השכילו׃

אֲשֶׁר עַל־כֵּן סָרוּ מֵאַחֲרָיו וְכׇל־דְּרָכָיו לֹא הִשְׂכִּֽילוּ׃

28 להביא עליו צעקת דל וצעקת עניים ישמע׃

לְהָבִיא עָלָיו צַעֲקַת־דָּל וְצַעֲקַת עֲנִיִּים יִשְׁמָֽע׃

29 והוא ישקט ומי ירשע ויסתר פנים ומי ישורנו ועל גוי ועל אדם יחד׃

וְהוּא יַשְׁקִט ׀ וּמִי יַרְשִׁעַ וְיַסְתֵּר פָּנִים וּמִי יְשׁוּרֶנּוּ וְעַל־גּוֹי וְעַל־אָדָם יָֽחַד׃

30 ממלך אדם חנף ממקשי עם׃

מִמְּלֹךְ אָדָם חָנֵף מִמֹּקְשֵׁי עָֽם׃

31 כי אל אל האמר נשאתי לא אחבל׃

כִּֽי־אֶל־אֵל הֶאָמַר נָשָׂאתִי לֹא אֶחְבֹּֽל׃

32 בלעדי אחזה אתה הרני אם עול פעלתי לא אסיף׃

בִּלְעֲדֵי אֶחֱזֶה אַתָּה הֹרֵנִי אִֽם־עָוֶל פָּעַלְתִּי לֹא אֹסִֽיף׃

33 המעמך ישלמנה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני ומה ידעת דבר׃

הֲֽמֵעִמְּךָ יְשַׁלְּמֶנָּה ׀ כִּֽי־מָאַסְתָּ כִּֽי־אַתָּה תִבְחַר וְלֹא־אָנִי וּֽמַה־יָּדַעְתָּ דַבֵּֽר׃

34 אנשי לבב יאמרו לי וגבר חכם שמע לי׃

אַנְשֵׁי לֵבָב יֹאמְרוּ לִי וְגֶבֶר חָכָם שֹׁמֵעַֽ לִֽי׃

35 איוב לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכיל׃

אִיּוֹב לֹא־בְדַעַת יְדַבֵּר וּדְבָרָיו לֹא בְהַשְׂכֵּֽיל׃

36 אבי יבחן איוב עד נצח על תשבת באנשי און׃

אָבִי יִבָּחֵן אִיּוֹב עַד־נֶצַח עַל־תְּשֻׁבֹת בְּאַנְשֵׁי־אָֽוֶן׃

37 כי יסיף על חטאתו פשע בינינו יספוק וירב אמריו לאל׃

כִּי יֹסִיף עַֽל־חַטָּאתוֹ פֶשַׁע בֵּינֵינוּ יִשְׂפּוֹק וְיֶרֶב אֲמָרָיו לָאֵֽל׃