< איוב 34 >

ויען אליהוא ויאמר׃ 1
Επανελάβε δε ο Ελιού και είπεν·
שמעו חכמים מלי וידעים האזינו לי׃ 2
Ακούσατε τους λόγους μου, ω σοφοί· και δότε ακρόασιν εις εμέ, οι νοήμονες·
כי אזן מלין תבחן וחך יטעם לאכל׃ 3
Διότι το ωτίον δοκιμάζει τους λόγους, ο δε ουρανίσκος γεύεται το φαγητόν.
משפט נבחרה לנו נדעה בינינו מה טוב׃ 4
Ας εκλέξωμεν εις εαυτούς κρίσιν· ας γνωρίσωμεν μεταξύ ημών τι το καλόν.
כי אמר איוב צדקתי ואל הסיר משפטי׃ 5
Διότι ο Ιώβ είπεν, Είμαι δίκαιος· και ο Θεός αφήρεσε την κρίσιν μου·
על משפטי אכזב אנוש חצי בלי פשע׃ 6
εψεύσθην εις την κρίσιν μου· η πληγή μου είναι ανίατος, άνευ παραβάσεως.
מי גבר כאיוב ישתה לעג כמים׃ 7
Τις άνθρωπος ως ο Ιώβ, όστις καταπίνει τον χλευασμόν ως ύδωρ·
וארח לחברה עם פעלי און וללכת עם אנשי רשע׃ 8
και υπάγει εν συνοδία μετά των εργατών της ανομίας, και περιπατεί μετά ανθρώπων ασεβών;
כי אמר לא יסכן גבר ברצתו עם אלהים׃ 9
Διότι είπεν, ουδέν ωφελεί τον άνθρωπον το να ευαρεστή εις τον Θεόν.
לכן אנשי לבב שמעו לי חללה לאל מרשע ושדי מעול׃ 10
Διά τούτο ακούσατέ μου, άνδρες συνετοί· μη γένοιτο να υπάρχη εις τον Θεόν αδικία, και εις τον Παντοδύναμον ανομία.
כי פעל אדם ישלם לו וכארח איש ימצאנו׃ 11
Επειδή κατά το έργον του ανθρώπου θέλει αποδώσει εις αυτόν, και θέλει κάμει έκαστον να εύρη κατά την οδόν αυτού.
אף אמנם אל לא ירשיע ושדי לא יעות משפט׃ 12
Ναι, βεβαίως ο Θεός δεν θέλει πράξει ασεβώς, ουδέ θέλει διαστρέψει ο Παντοδύναμος την κρίσιν.
מי פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה׃ 13
Τις κατέστησεν αυτόν επιτηρητήν της γης; ή τις διέταξε πάσαν την οικουμένην;
אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף׃ 14
Εάν βάλη την καρδίαν αυτού επί τον άνθρωπον, θέλει σύρει εις εαυτόν το πνεύμα αυτού και την πνοήν αυτού·
יגוע כל בשר יחד ואדם על עפר ישוב׃ 15
πάσα σαρξ θέλει εκπνεύσει ομού, και ο άνθρωπος θέλει επιστρέψει εις το χώμα.
ואם בינה שמעה זאת האזינה לקול מלי׃ 16
Εάν τώρα έχης σύνεσιν· άκουσον τούτο· ακροάθητι της φωνής των λόγων μου.
האף שונא משפט יחבוש ואם צדיק כביר תרשיע׃ 17
Μήπως κυβερνά ο μισών την ευθύτητα; και θέλεις καταδικάσει τον κατ' εξοχήν δίκαιον;
האמר למלך בליעל רשע אל נדיבים׃ 18
όστις λέγει προς βασιλέα, Είσαι ασεβής, προς άρχοντας, Είσθε κακοί;
אשר לא נשא פני שרים ולא נכר שוע לפני דל כי מעשה ידיו כלם׃ 19
Όστις δεν προσωποληπτεί εις άρχοντας ουδέ αποβλέπει εις τον πλούσιον μάλλον παρά εις τον πτωχόν; επειδή πάντες ούτοι είναι έργον των χειρών αυτού.
רגע ימתו וחצות לילה יגעשו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד׃ 20
Εν μιά στιγμή θέλουσιν αποθάνει, και το μεσονύκτιον ο λαός θέλει ταραχθή και θέλει παρέλθει· και ο ισχυρός θέλει αναρπαχθή, ουχί υπό χειρός.
כי עיניו על דרכי איש וכל צעדיו יראה׃ 21
Διότι οι οφθαλμοί αυτού είναι επί τας οδούς του ανθρώπου, Και βλέπει πάντα τα βήματα αυτού.
אין חשך ואין צלמות להסתר שם פעלי און׃ 22
Δεν είναι σκότος ουδέ σκιά θανάτου, όπου οι εργάται της ανομίας να κρυφθώσιν.
כי לא על איש ישים עוד להלך אל אל במשפט׃ 23
Επειδή δεν θέλει αφήσει πλέον τον άνθρωπον να έλθη εις κρίσιν μετά του Θεού.
ירע כבירים לא חקר ויעמד אחרים תחתם׃ 24
Θέλει συντρίψει αναριθμήτους ισχυρούς και βάλει άλλους αντ' αυτών
לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו׃ 25
διότι γνωρίζει τα έργα αυτών, και ανατρέπει αυτούς την νύκτα, και συντρίβονται.
תחת רשעים ספקם במקום ראים׃ 26
Κτυπά αυτούς ως ασεβείς εν τω τόπω των θεατών·
אשר על כן סרו מאחריו וכל דרכיו לא השכילו׃ 27
επειδή εξέκλιναν απ' αυτού και δεν εθεώρησαν ουδεμίαν των οδών αυτού·
להביא עליו צעקת דל וצעקת עניים ישמע׃ 28
και έκαμον να έλθη προς αυτόν η κραυγή των πτωχών, και ήκουσε την φωνήν των τεθλιμμένων.
והוא ישקט ומי ירשע ויסתר פנים ומי ישורנו ועל גוי ועל אדם יחד׃ 29
Και όταν αυτός δίδη ησυχίαν, τις θέλει διαταράξει αυτήν; και όταν κρύπτη το πρόσωπον αυτού, τις δύναται να ίδη αυτόν; είτε επί έθνος είτε επί άνθρωπον ομού·
ממלך אדם חנף ממקשי עם׃ 30
ώστε να μη βασιλεύη υποκριτής, διά να μη παγιδεύηται ο λαός.
כי אל אל האמר נשאתי לא אחבל׃ 31
Βεβαίως πρέπει να λέγη τις προς τον Θεόν, Έπαθον, δεν θέλω πλέον πράξει κακώς·
בלעדי אחזה אתה הרני אם עול פעלתי לא אסיף׃ 32
ό, τι δεν βλέπω, συ δίδαξόν με· εάν έπραξα ανομίαν, δεν θέλω πράξει πλέον.
המעמך ישלמנה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני ומה ידעת דבר׃ 33
Αλλά μήπως θέλει γείνει κατά τον στοχασμόν σου; είτε συ αποβάλης είτε εκλέξης, αυτός θέλει ανταποδώσει, και ουχί εγώ· λέγε λοιπόν ό, τι εξεύρεις.
אנשי לבב יאמרו לי וגבר חכם שמע לי׃ 34
Άνδρες συνετοί θέλουσιν ειπεί προς εμέ, και ο σοφός άνθρωπος όστις με ακούει,
איוב לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכיל׃ 35
Ο Ιώβ δεν ελάλησεν εν γνώσει, και οι λόγοι αυτού δεν ήσαν μετά συνέσεως.
אבי יבחן איוב עד נצח על תשבת באנשי און׃ 36
Η επιθυμία μου είναι, ο Ιώβ να εξετασθή έως τέλους· επειδή απεκρίθη ως οι άνθρωποι οι ασεβείς.
כי יסיף על חטאתו פשע בינינו יספוק וירב אמריו לאל׃ 37
Διότι εις την αμαρτίαν αυτού προσθέτει ασέβειαν· καυχάται μεταξύ ημών, και πολλαπλασιάζει τους λόγους αυτού εναντίον του Θεού.

< איוב 34 >