< איוב 34 >
Επανελάβε δε ο Ελιού και είπεν·
שמעו חכמים מלי וידעים האזינו לי׃ | 2 |
Ακούσατε τους λόγους μου, ω σοφοί· και δότε ακρόασιν εις εμέ, οι νοήμονες·
כי אזן מלין תבחן וחך יטעם לאכל׃ | 3 |
Διότι το ωτίον δοκιμάζει τους λόγους, ο δε ουρανίσκος γεύεται το φαγητόν.
משפט נבחרה לנו נדעה בינינו מה טוב׃ | 4 |
Ας εκλέξωμεν εις εαυτούς κρίσιν· ας γνωρίσωμεν μεταξύ ημών τι το καλόν.
כי אמר איוב צדקתי ואל הסיר משפטי׃ | 5 |
Διότι ο Ιώβ είπεν, Είμαι δίκαιος· και ο Θεός αφήρεσε την κρίσιν μου·
על משפטי אכזב אנוש חצי בלי פשע׃ | 6 |
εψεύσθην εις την κρίσιν μου· η πληγή μου είναι ανίατος, άνευ παραβάσεως.
מי גבר כאיוב ישתה לעג כמים׃ | 7 |
Τις άνθρωπος ως ο Ιώβ, όστις καταπίνει τον χλευασμόν ως ύδωρ·
וארח לחברה עם פעלי און וללכת עם אנשי רשע׃ | 8 |
και υπάγει εν συνοδία μετά των εργατών της ανομίας, και περιπατεί μετά ανθρώπων ασεβών;
כי אמר לא יסכן גבר ברצתו עם אלהים׃ | 9 |
Διότι είπεν, ουδέν ωφελεί τον άνθρωπον το να ευαρεστή εις τον Θεόν.
לכן אנשי לבב שמעו לי חללה לאל מרשע ושדי מעול׃ | 10 |
Διά τούτο ακούσατέ μου, άνδρες συνετοί· μη γένοιτο να υπάρχη εις τον Θεόν αδικία, και εις τον Παντοδύναμον ανομία.
כי פעל אדם ישלם לו וכארח איש ימצאנו׃ | 11 |
Επειδή κατά το έργον του ανθρώπου θέλει αποδώσει εις αυτόν, και θέλει κάμει έκαστον να εύρη κατά την οδόν αυτού.
אף אמנם אל לא ירשיע ושדי לא יעות משפט׃ | 12 |
Ναι, βεβαίως ο Θεός δεν θέλει πράξει ασεβώς, ουδέ θέλει διαστρέψει ο Παντοδύναμος την κρίσιν.
מי פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה׃ | 13 |
Τις κατέστησεν αυτόν επιτηρητήν της γης; ή τις διέταξε πάσαν την οικουμένην;
אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף׃ | 14 |
Εάν βάλη την καρδίαν αυτού επί τον άνθρωπον, θέλει σύρει εις εαυτόν το πνεύμα αυτού και την πνοήν αυτού·
יגוע כל בשר יחד ואדם על עפר ישוב׃ | 15 |
πάσα σαρξ θέλει εκπνεύσει ομού, και ο άνθρωπος θέλει επιστρέψει εις το χώμα.
ואם בינה שמעה זאת האזינה לקול מלי׃ | 16 |
Εάν τώρα έχης σύνεσιν· άκουσον τούτο· ακροάθητι της φωνής των λόγων μου.
האף שונא משפט יחבוש ואם צדיק כביר תרשיע׃ | 17 |
Μήπως κυβερνά ο μισών την ευθύτητα; και θέλεις καταδικάσει τον κατ' εξοχήν δίκαιον;
האמר למלך בליעל רשע אל נדיבים׃ | 18 |
όστις λέγει προς βασιλέα, Είσαι ασεβής, προς άρχοντας, Είσθε κακοί;
אשר לא נשא פני שרים ולא נכר שוע לפני דל כי מעשה ידיו כלם׃ | 19 |
Όστις δεν προσωποληπτεί εις άρχοντας ουδέ αποβλέπει εις τον πλούσιον μάλλον παρά εις τον πτωχόν; επειδή πάντες ούτοι είναι έργον των χειρών αυτού.
רגע ימתו וחצות לילה יגעשו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד׃ | 20 |
Εν μιά στιγμή θέλουσιν αποθάνει, και το μεσονύκτιον ο λαός θέλει ταραχθή και θέλει παρέλθει· και ο ισχυρός θέλει αναρπαχθή, ουχί υπό χειρός.
כי עיניו על דרכי איש וכל צעדיו יראה׃ | 21 |
Διότι οι οφθαλμοί αυτού είναι επί τας οδούς του ανθρώπου, Και βλέπει πάντα τα βήματα αυτού.
אין חשך ואין צלמות להסתר שם פעלי און׃ | 22 |
Δεν είναι σκότος ουδέ σκιά θανάτου, όπου οι εργάται της ανομίας να κρυφθώσιν.
כי לא על איש ישים עוד להלך אל אל במשפט׃ | 23 |
Επειδή δεν θέλει αφήσει πλέον τον άνθρωπον να έλθη εις κρίσιν μετά του Θεού.
ירע כבירים לא חקר ויעמד אחרים תחתם׃ | 24 |
Θέλει συντρίψει αναριθμήτους ισχυρούς και βάλει άλλους αντ' αυτών
לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו׃ | 25 |
διότι γνωρίζει τα έργα αυτών, και ανατρέπει αυτούς την νύκτα, και συντρίβονται.
תחת רשעים ספקם במקום ראים׃ | 26 |
Κτυπά αυτούς ως ασεβείς εν τω τόπω των θεατών·
אשר על כן סרו מאחריו וכל דרכיו לא השכילו׃ | 27 |
επειδή εξέκλιναν απ' αυτού και δεν εθεώρησαν ουδεμίαν των οδών αυτού·
להביא עליו צעקת דל וצעקת עניים ישמע׃ | 28 |
και έκαμον να έλθη προς αυτόν η κραυγή των πτωχών, και ήκουσε την φωνήν των τεθλιμμένων.
והוא ישקט ומי ירשע ויסתר פנים ומי ישורנו ועל גוי ועל אדם יחד׃ | 29 |
Και όταν αυτός δίδη ησυχίαν, τις θέλει διαταράξει αυτήν; και όταν κρύπτη το πρόσωπον αυτού, τις δύναται να ίδη αυτόν; είτε επί έθνος είτε επί άνθρωπον ομού·
ממלך אדם חנף ממקשי עם׃ | 30 |
ώστε να μη βασιλεύη υποκριτής, διά να μη παγιδεύηται ο λαός.
כי אל אל האמר נשאתי לא אחבל׃ | 31 |
Βεβαίως πρέπει να λέγη τις προς τον Θεόν, Έπαθον, δεν θέλω πλέον πράξει κακώς·
בלעדי אחזה אתה הרני אם עול פעלתי לא אסיף׃ | 32 |
ό, τι δεν βλέπω, συ δίδαξόν με· εάν έπραξα ανομίαν, δεν θέλω πράξει πλέον.
המעמך ישלמנה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני ומה ידעת דבר׃ | 33 |
Αλλά μήπως θέλει γείνει κατά τον στοχασμόν σου; είτε συ αποβάλης είτε εκλέξης, αυτός θέλει ανταποδώσει, και ουχί εγώ· λέγε λοιπόν ό, τι εξεύρεις.
אנשי לבב יאמרו לי וגבר חכם שמע לי׃ | 34 |
Άνδρες συνετοί θέλουσιν ειπεί προς εμέ, και ο σοφός άνθρωπος όστις με ακούει,
איוב לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכיל׃ | 35 |
Ο Ιώβ δεν ελάλησεν εν γνώσει, και οι λόγοι αυτού δεν ήσαν μετά συνέσεως.
אבי יבחן איוב עד נצח על תשבת באנשי און׃ | 36 |
Η επιθυμία μου είναι, ο Ιώβ να εξετασθή έως τέλους· επειδή απεκρίθη ως οι άνθρωποι οι ασεβείς.
כי יסיף על חטאתו פשע בינינו יספוק וירב אמריו לאל׃ | 37 |
Διότι εις την αμαρτίαν αυτού προσθέτει ασέβειαν· καυχάται μεταξύ ημών, και πολλαπλασιάζει τους λόγους αυτού εναντίον του Θεού.