איוב 34
| ויען אליהוא ויאמר׃ | 1 |
Elihu hob dann wieder an und sagte:
| שמעו חכמים מלי וידעים האזינו לי׃ | 2 |
»Vernehmt, ihr Weisen, meine Worte und, ihr Einsichtigen, schenkt mir Gehör!
| כי אזן מלין תבחן וחך יטעם לאכל׃ | 3 |
denn das Ohr prüft die Worte, wie der Gaumen die Speisen kostet.
| משפט נבחרה לנו נדעה בינינו מה טוב׃ | 4 |
Wir wollen doch prüfend das Recht finden, wollen gemeinsam erforschen, was gut ist.
| כי אמר איוב צדקתי ואל הסיר משפטי׃ | 5 |
Denn Hiob hat behauptet: ›Ich bin gerecht, aber Gott hat mir mein Recht vorenthalten;
| על משפטי אכזב אנוש חצי בלי פשע׃ | 6 |
trotz meines Rechtes soll ich ein Lügner sein! Tödlich steckt sein Pfeil in mir, ohne daß ich mich verschuldet habe!‹«
| מי גבר כאיוב ישתה לעג כמים׃ | 7 |
»Wo ist ein Mann wie Hiob, der Lästerrede trinkt wie Wasser
| וארח לחברה עם פעלי און וללכת עם אנשי רשע׃ | 8 |
und in Gemeinschaft mit Übeltätern getreten ist und mit Frevlern Umgang pflegt?
| כי אמר לא יסכן גבר ברצתו עם אלהים׃ | 9 |
Denn er hat behauptet: ›Der Mensch hat keinen Nutzen davon, daß er mit Gott die Freundschaft aufrecht hält.‹
| לכן אנשי לבב שמעו לי חללה לאל מרשע ושדי מעול׃ | 10 |
Darum hört mich an, ihr einsichtsvollen Männer! Fern bleibe der Vorwurf von Gott, daß er Frevel verübe, und vom Allmächtigen, daß er Unrecht tue!
| כי פעל אדם ישלם לו וכארח איש ימצאנו׃ | 11 |
Nein, was der Mensch tut, das vergilt er ihm und läßt es jedem nach seinem Lebenswandel ergehen.
| אף אמנם אל לא ירשיע ושדי לא יעות משפט׃ | 12 |
Ja wahrlich, Gott handelt nicht frevelhaft, und der Allmächtige beugt das Recht nicht.
| מי פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה׃ | 13 |
Wer hat die Erde seiner Obhut anvertraut und wer den ganzen Erdkreis hergestellt?
| אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף׃ | 14 |
Wenn er nur an sich selbst dächte, seinen Geist und seinen Odem in sich zurückzöge,
| יגוע כל בשר יחד ואדם על עפר ישוב׃ | 15 |
so müßte alles Fleisch insgesamt verscheiden und der Mensch wieder zu Staub werden.
| ואם בינה שמעה זאת האזינה לקול מלי׃ | 16 |
Wenn du also verständig bist, so höre dies und gib wohl acht, wie meine Worte lauten!
| האף שונא משפט יחבוש ואם צדיק כביר תרשיע׃ | 17 |
Kann auch, wer das Recht haßt, ein Gemeinwesen leiten? Oder willst du den Allgerechten verdammen,
| האמר למלך בליעל רשע אל נדיבים׃ | 18 |
ihn, der zum Könige sagt: ›Du Nichtswürdiger!‹ und zu den Hochgestellten: ›Du Bösewicht!‹,
| אשר לא נשא פני שרים ולא נכר שוע לפני דל כי מעשה ידיו כלם׃ | 19 |
ihn, der die Person der Fürsten nicht ansieht und den Vornehmen nicht vor dem Geringen bevorzugt, weil sie ja alle das Werk seiner Hände sind.
| רגע ימתו וחצות לילה יגעשו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד׃ | 20 |
In einem Augenblick sterben sie, und mitten in der Nacht wird ein Volk erschüttert und muß dahinfahren, und Machthaber beseitigt er, ohne die Hand zu rühren.
| כי עיניו על דרכי איש וכל צעדיו יראה׃ | 21 |
Denn seine Augen sind auf die Wege eines jeden Menschen gerichtet, und er sieht alle seine Schritte:
| אין חשך ואין צלמות להסתר שם פעלי און׃ | 22 |
da gibt es kein Dunkel und keine noch so dichte Finsternis, daß die Frevler sich darin verbergen könnten.
| כי לא על איש ישים עוד להלך אל אל במשפט׃ | 23 |
Denn er braucht einen Menschen nicht erst lange zu beobachten, damit er vor Gott zum Gericht erscheine:
| ירע כבירים לא חקר ויעמד אחרים תחתם׃ | 24 |
nein, er zerschmettert Gewalthaber ohne Untersuchung und läßt andere an ihre Stelle treten.
| לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו׃ | 25 |
Somit kennt er ihre Taten wohl und stürzt sie über Nacht, so daß sie zermalmt werden.
| תחת רשעים ספקם במקום ראים׃ | 26 |
Als Frevler, die sie sind, geißelt er sie vor aller Augen
| אשר על כן סרו מאחריו וכל דרכיו לא השכילו׃ | 27 |
zur Strafe dafür, daß sie von ihm abgefallen sind und alle seine Wege unbeachtet gelassen haben,
| להביא עליו צעקת דל וצעקת עניים ישמע׃ | 28 |
so daß sie den Hilferuf des Armen zu ihm hinaufdringen ließen und er den Notschrei der Bedrückten vernehmen mußte.
| והוא ישקט ומי ירשע ויסתר פנים ומי ישורנו ועל גוי ועל אדם יחד׃ | 29 |
Verhält er sich aber ruhig, wer darf ihn verdammen? Und verhüllt er sein Angesicht, wer kann ihn schauen? So waltet er sowohl über Völkern als auch über einzelnen Menschen gleicherweise,
| ממלך אדם חנף ממקשי עם׃ | 30 |
damit nicht ruchlose Menschen die Herrschaft führen, Leute, welche Fallstricke für das Volk sein würden.«
| כי אל אל האמר נשאתי לא אחבל׃ | 31 |
»Denn soll etwa Gott zu dir sagen: ›Ich habe mich geirrt; will (aber) nicht wieder verkehrt handeln?
| בלעדי אחזה אתה הרני אם עול פעלתי לא אסיף׃ | 32 |
Über das, was ich nicht sehe, belehre du mich; wenn ich unrecht gehandelt habe, will ich es nicht wieder tun.‹
| המעמך ישלמנה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני ומה ידעת דבר׃ | 33 |
Soll er nach deinem Sinn Vergeltung üben, weil du unzufrieden bist, und sagen: ›Du hast das Bessere zu bestimmen, nicht ich; was du also weißt, das sprich aus!‹?
| אנשי לבב יאמרו לי וגבר חכם שמע לי׃ | 34 |
Verständige Leute werden mir zugestehen und jeder weise Mann, der mir zuhört:
| איוב לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכיל׃ | 35 |
›Hiob redet ohne Einsicht, und seine Worte sind nicht wohlbedacht.‹
| אבי יבחן איוב עד נצח על תשבת באנשי און׃ | 36 |
O daß doch Hiob fort und fort geprüft würde wegen seiner Widerreden nach Art der Frevler!
| כי יסיף על חטאתו פשע בינינו יספוק וירב אמריו לאל׃ | 37 |
Denn zu seiner Verfehlung fügt er noch den Abfall (von Gott) hinzu: er höhnt laut in unserer Mitte und macht viel Redens gegen Gott.«
