< איוב 33 >
ואולם שמע נא איוב מלי וכל דברי האזינה׃ | 1 |
Audi igitur Iob eloquia mea, et omnes sermones meos ausculta.
הנה נא פתחתי פי דברה לשוני בחכי׃ | 2 |
Ecce aperui os meum, loquatur lingua mea in faucibus meis.
ישר לבי אמרי ודעת שפתי ברור מללו׃ | 3 |
Simplici corde meo sermones mei, et sententiam puram labia mea loquentur.
רוח אל עשתני ונשמת שדי תחיני׃ | 4 |
Spiritus Dei fecit me, et spiraculum Omnipotentis vivificavit me.
אם תוכל השיבני ערכה לפני התיצבה׃ | 5 |
Si potes, responde mihi, et adversus faciem meam consiste.
הן אני כפיך לאל מחמר קרצתי גם אני׃ | 6 |
Ecce, et me sicut et te fecit Deus, et de eodem luto ego quoque formatus sum.
הנה אמתי לא תבעתך ואכפי עליך לא יכבד׃ | 7 |
Verumtamen miraculum meum non te terreat, et eloquentia mea non sit tibi gravis.
אך אמרת באזני וקול מלין אשמע׃ | 8 |
Dixisti ergo in auribus meis, et vocem verborum tuorum audivi:
זך אני בלי פשע חף אנכי ולא עון לי׃ | 9 |
Mundus sum ego, et absque delicto: immaculatus, et non est iniquitas in me.
הן תנואות עלי ימצא יחשבני לאויב לו׃ | 10 |
Quia querelas in me reperit, ideo arbitratus est me inimicum sibi.
ישם בסד רגלי ישמר כל ארחתי׃ | 11 |
Posuit in nervo pedes meos, custodivit omnes semitas meas.
הן זאת לא צדקת אענך כי ירבה אלוה מאנוש׃ | 12 |
Hoc est ergo, in quo non es iustificatus: respondebo tibi, quia maior sit Deus homine.
מדוע אליו ריבות כי כל דבריו לא יענה׃ | 13 |
Adversus eum contendis quod non ad omnia verba responderit tibi?
כי באחת ידבר אל ובשתים לא ישורנה׃ | 14 |
Semel loquitur Deus, et secundo idipsum non repetit.
בחלום חזיון לילה בנפל תרדמה על אנשים בתנומות עלי משכב׃ | 15 |
Per somnium in visione nocturna, quando irruit sopor super homines, et dormiunt in lectulo:
אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם׃ | 16 |
Tunc aperit aures virorum, et erudiens eos instruit disciplina,
להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה׃ | 17 |
Ut avertat hominem ab his, quae facit, et liberet eum de superbia:
יחשך נפשו מני שחת וחיתו מעבר בשלח׃ | 18 |
Eruens animam eius a corruptione: et vitam illius, ut non transeat in gladium.
והוכח במכאוב על משכבו וריב עצמיו אתן׃ | 19 |
Increpat quoque per dolorem in lectulo, et omnia ossa eius marcescere facit.
וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה׃ | 20 |
Abominabilis ei fit in vita sua panis, et animae illius cibus ante desiderabilis.
יכל בשרו מראי ושפי עצמותיו לא ראו׃ | 21 |
Tabescet caro eius, et ossa, quae tecta fuerant, nudabuntur.
ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים׃ | 22 |
Appropinquavit corruptioni anima eius, et vita illius mortiferis.
אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו׃ | 23 |
Si fuerit pro eo Angelus loquens, unus de millibus, ut annunciet hominis aequitatem:
ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר׃ | 24 |
Miserebitur eius, et dicet: Libera eum, ut non descendat in corruptionem: inveni in quo ei propitier.
רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו׃ | 25 |
Consumpta est caro eius a suppliciis, revertatur ad dies adolescentiae suae.
יעתר אל אלוה וירצהו וירא פניו בתרועה וישב לאנוש צדקתו׃ | 26 |
Deprecabitur Deum, et placabilis ei erit: et videbit faciem eius in iubilo, et reddet homini iustitiam suam.
ישר על אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי׃ | 27 |
Respiciet homines, et dicet: Peccavi, et vere deliqui, et, ut eram dignus, non recepi.
פדה נפשי מעבר בשחת וחיתי באור תראה׃ | 28 |
Liberavit animam suam ne pergeret in interitum, sed vivens lucem videret.
הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר׃ | 29 |
Ecce, haec omnia operatur Deus tribus vicibus per singulos.
להשיב נפשו מני שחת לאור באור החיים׃ | 30 |
Ut revocet animas eorum a corruptione, et illuminet luce viventium.
הקשב איוב שמע לי החרש ואנכי אדבר׃ | 31 |
Attende Iob, et audi me: et tace, dum ego loquor.
אם יש מלין השיבני דבר כי חפצתי צדקך׃ | 32 |
Si autem habes quod loquaris, responde mihi, loquere: volo enim, te apparere iustum.
אם אין אתה שמע לי החרש ואאלפך חכמה׃ | 33 |
Quod si non habes, audi me: tace, et docebo te sapientiam.