איוב 33
| ואולם שמע נא איוב מלי וכל דברי האזינה׃ | 1 |
But, in very deed, hear, I pray thee, Job, my discourse, and, to all my words, give thou ear.
| הנה נא פתחתי פי דברה לשוני בחכי׃ | 2 |
Lo! I pray thee, I have opened my mouth, My tongue, with my palate, hath spoken,
| ישר לבי אמרי ודעת שפתי ברור מללו׃ | 3 |
Mine utterances come straight from mine own heart, and, what I know, my lips have truly spoken;
| רוח אל עשתני ונשמת שדי תחיני׃ | 4 |
The spirit of GOD, hath made me, and, the inspiration of the Almighty, giveth me life.
| אם תוכל השיבני ערכה לפני התיצבה׃ | 5 |
If thou art able to answer me, Set in order before me—take thy stand!
| הן אני כפיך לאל מחמר קרצתי גם אני׃ | 6 |
Lo! I am like thyself toward GOD, From clay, have I been nipped off, even I!
| הנה אמתי לא תבעתך ואכפי עליך לא יכבד׃ | 7 |
Lo! my terror, will not startle thee, nor, my hand, upon thee, be heavy.
| אך אמרת באזני וקול מלין אשמע׃ | 8 |
But thou hast spoken in mine ears, and, the sound of words, I heard: —
| זך אני בלי פשע חף אנכי ולא עון לי׃ | 9 |
Pure am, I, without transgression, —Clean am, I, and have no iniquity;
| הן תנואות עלי ימצא יחשבני לאויב לו׃ | 10 |
Lo! occasions of hostility, would he find against me, He counteth me an enemy to him;
| ישם בסד רגלי ישמר כל ארחתי׃ | 11 |
He putteth—in the stocks—my feet, He watcheth all my paths.
| הן זאת לא צדקת אענך כי ירבה אלוה מאנוש׃ | 12 |
Lo! in this, thou hast not been right—let me answer thee, For, GOD, is greater than, man.
| מדוע אליו ריבות כי כל דבריו לא יענה׃ | 13 |
Wherefore, against him, hast thou contended? For, with none of his reasons, will he respond.
| כי באחת ידבר אל ובשתים לא ישורנה׃ | 14 |
For, in one way, GOD may speak, —and, in a second way, one may not heed it: —
| בחלום חזיון לילה בנפל תרדמה על אנשים בתנומות עלי משכב׃ | 15 |
In a dream, a vision of the night, when a deep sleep falleth upon men, in slumberings upon the bed,
| אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם׃ | 16 |
Then, uncovereth he the ear of men, and, on their correction, affixeth a seal;
| להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה׃ | 17 |
To turn a son of earth from his deed, while yet, pride, from man he concealeth:
| יחשך נפשו מני שחת וחיתו מעבר בשלח׃ | 18 |
He keepeth back his said from the pit, and his life from passing away by a weapon.
| והוכח במכאוב על משכבו וריב עצמיו אתן׃ | 19 |
Or he is chastised with pain, upon his bed, and, the strife of his bones, is unceasing!
| וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה׃ | 20 |
So that his life maketh loathsome [his] food, and his soul, dainty meat;
| יכל בשרו מראי ושפי עצמותיו לא ראו׃ | 21 |
His flesh wasteth away out of sight, and bared are the bones once unseen;
| ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים׃ | 22 |
So doth his soul draw near to the pit, and his life to the inflicters of death:
| אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו׃ | 23 |
If there hath been near him a messenger who could interpret—one of a thousand, to declare to the son of earth His uprightness,
| ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר׃ | 24 |
Then hath he shewed him favour, and said, Set him free from going down to the pit, I have found a price of redemption!
| רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו׃ | 25 |
His flesh hath been made fresher than a child’s, he hath returned to the days of his youth;
| יעתר אל אלוה וירצהו וירא פניו בתרועה וישב לאנוש צדקתו׃ | 26 |
He made supplication unto GOD, who hath accepted him, and he hath beheld his face with a shout of triumph, Thus hath he given back to man his righteousness.
| ישר על אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי׃ | 27 |
He sang before men, and said, I sinned, and, uprightness, I perverted, yet he requited me not;
| פדה נפשי מעבר בשחת וחיתי באור תראה׃ | 28 |
He hath ransomed my soul from passing away into the pit, —and, my life, in the light, shall have vision.
| הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר׃ | 29 |
Lo! a these things, doth GOD work, two ways, three, with a man;
| להשיב נפשו מני שחת לאור באור החיים׃ | 30 |
To bring back his soul from the pit, to enlighten with the light of the living.
| הקשב איוב שמע לי החרש ואנכי אדבר׃ | 31 |
Mark well, O Job, and hearken to me, Be silent, and, I, will speak:
| אם יש מלין השיבני דבר כי חפצתי צדקך׃ | 32 |
If there is anything to say, reply to me, Speak, for I desire to justify thee;
| אם אין אתה שמע לי החרש ואאלפך חכמה׃ | 33 |
If not, do, thou, hearken unto me, Be silent, that I may teach thee wisdom.
