< איוב 33 >
ואולם שמע נא איוב מלי וכל דברי האזינה׃ | 1 |
Slyšiž tedy, prosím, Jobe, řeči mé, a všech slov mých ušima svýma pozoruj.
הנה נא פתחתי פי דברה לשוני בחכי׃ | 2 |
Aj, jižť otvírám ústa svá, mluví jazyk můj v ústech mých.
ישר לבי אמרי ודעת שפתי ברור מללו׃ | 3 |
Upřímost srdce mého a umění vynesou rtové moji.
רוח אל עשתני ונשמת שדי תחיני׃ | 4 |
Duch Boha silného učinil mne, a dchnutí Všemohoucího dalo mi život.
אם תוכל השיבני ערכה לפני התיצבה׃ | 5 |
Můžeš-li, odpovídej mi, připrav se proti mně, a postav se.
הן אני כפיך לאל מחמר קרצתי גם אני׃ | 6 |
Aj, já podlé žádosti tvé buduť místo Boha silného; z bláta sformován jsem i já.
הנה אמתי לא תבעתך ואכפי עליך לא יכבד׃ | 7 |
Pročež strach ze mne nepředěsí tě, a ruka má nebudeť k obtížení.
אך אמרת באזני וקול מלין אשמע׃ | 8 |
Řekl jsi pak přede mnou, a hlas ten řečí tvých slyšel jsem:
זך אני בלי פשע חף אנכי ולא עון לי׃ | 9 |
Èist jsem, bez přestoupení, nevinný jsem, a nepravosti při mně není.
הן תנואות עלי ימצא יחשבני לאויב לו׃ | 10 |
Aj, příčiny ku potření mne shledal Bůh, klade mne sobě za nepřítele,
ישם בסד רגלי ישמר כל ארחתי׃ | 11 |
Svírá poutami nohy mé, střeže všech stezek mých.
הן זאת לא צדקת אענך כי ירבה אלוה מאנוש׃ | 12 |
Aj, tím nejsi spravedliv, odpovídám tobě, nebo větší jest Bůh nežli člověk.
מדוע אליו ריבות כי כל דבריו לא יענה׃ | 13 |
Oč se s ním nesnadníš? Žeť všech svých věcí nezjevuje?
כי באחת ידבר אל ובשתים לא ישורנה׃ | 14 |
Ano jednou mluví Bůh silný, i dvakrát, a nešetří toho člověk.
בחלום חזיון לילה בנפל תרדמה על אנשים בתנומות עלי משכב׃ | 15 |
Skrze sny u vidění nočním, když připadá hluboký sen na lidi ve spaní na ložci,
אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם׃ | 16 |
Tehdáž odkrývá ucho lidem, a čemu je učí, to zpečeťuje,
להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה׃ | 17 |
Aby odtrhl člověka od skutku zlého, a pýchu od muže vzdálil,
יחשך נפשו מני שחת וחיתו מעבר בשלח׃ | 18 |
A zachoval duši jeho od jámy, a život jeho aby netrefil na meč.
והוכח במכאוב על משכבו וריב עצמיו אתן׃ | 19 |
Tresce i bolestí na lůži jeho, a všecky kosti jeho násilnou nemocí,
וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה׃ | 20 |
Tak že sobě život jeho oškliví pokrm, a duše jeho krmi nejlahodnější.
יכל בשרו מראי ושפי עצמותיו לא ראו׃ | 21 |
Hyne tělo jeho patrně, a vyhlédají kosti jeho, jichž prvé nebylo vídati.
ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים׃ | 22 |
A tak bývá blízká hrobu duše jeho, a život jeho smrtelných ran.
אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו׃ | 23 |
Však bude-li míti anděla vykladače jednoho z tisíce, kterýž by za člověka oznámil pokání jeho:
ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר׃ | 24 |
Tedy smiluje se nad ním, a dí: Vyprosť jej, ať nesstoupí do porušení, oblíbilť jsem mzdu vyplacení.
רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו׃ | 25 |
I odmladne tělo jeho nad dítěcí, a navrátí se ke dnům mladosti své.
יעתר אל אלוה וירצהו וירא פניו בתרועה וישב לאנוש צדקתו׃ | 26 |
Kořiti se bude Bohu, a zamiluje jej, a patřiti bude na něj tváří ochotnou; nadto navrátí člověku spravedlnost jeho.
ישר על אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי׃ | 27 |
Kterýž hledě na lidi, řekne: Zhřešilť jsem byl, a to, což pravého bylo, převrátil jsem, ale nebylo mi to prospěšné.
פדה נפשי מעבר בשחת וחיתי באור תראה׃ | 28 |
Bůh však vykoupil duši mou, aby nešla do jámy, a život můj, aby světlo spatřoval.
הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר׃ | 29 |
Aj, všeckoť to dělá Bůh silný dvakrát i třikrát při člověku,
להשיב נפשו מני שחת לאור באור החיים׃ | 30 |
Aby odvrátil duši jeho od jámy, a aby osvícen byl světlem živých.
הקשב איוב שמע לי החרש ואנכי אדבר׃ | 31 |
Pozoruj, Jobe, poslouchej mne, mlč, ať já mluvím.
אם יש מלין השיבני דבר כי חפצתי צדקך׃ | 32 |
Jestliže máš slova, odpovídej mi, nebo bych chtěl ospravedlniti tebe.
אם אין אתה שמע לי החרש ואאלפך חכמה׃ | 33 |
Pakli nic, ty mne poslouchej; mlč, a poučím tě moudrosti.