וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את איוב כי הוא צדיק בעיניו׃ | 1 |
ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם באיוב חרה אפו על צדקו נפשו מאלהים׃ | 2 |
ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וירשיעו את איוב׃ | 3 |
ואליהו חכה את איוב בדברים כי זקנים המה ממנו לימים׃ | 4 |
וירא אליהוא כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו׃ | 5 |
ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם׃ | 6 |
אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה׃ | 7 |
אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם׃ | 8 |
לא רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט׃ | 9 |
לכן אמרתי שמעה לי אחוה דעי אף אני׃ | 10 |
הן הוחלתי לדבריכם אזין עד תבונתיכם עד תחקרון מלין׃ | 11 |
ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח עונה אמריו מכם׃ | 12 |
פן תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא איש׃ | 13 |
ולא ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו׃ | 14 |
חתו לא ענו עוד העתיקו מהם מלים׃ | 15 |
והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד׃ | 16 |
אענה אף אני חלקי אחוה דעי אף אני׃ | 17 |
כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני׃ | 18 |
הנה בטני כיין לא יפתח כאבות חדשים יבקע׃ | 19 |
אדברה וירוח לי אפתח שפתי ואענה׃ | 20 |
אל נא אשא פני איש ואל אדם לא אכנה׃ | 21 |
כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני׃ | 22 |