איוב 32
| וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את איוב כי הוא צדיק בעיניו׃ | 1 |
Omiserunt autem tres viri isti respondere Job, eo quod justus sibi videretur.
| ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם באיוב חרה אפו על צדקו נפשו מאלהים׃ | 2 |
Et iratus indignatusque est Eliu filius Barachel Buzites, de cognatione Ram: iratus est autem adversum Job, eo quod justum se esse diceret coram Deo.
| ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וירשיעו את איוב׃ | 3 |
Porro adversum amicos ejus indignatus est, eo quod non invenissent responsionem rationabilem, sed tantummodo condemnassent Job.
| ואליהו חכה את איוב בדברים כי זקנים המה ממנו לימים׃ | 4 |
Igitur Eliu expectavit Job loquentem, eo quod seniores essent qui loquebantur.
| וירא אליהוא כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו׃ | 5 |
Cum autem vidisset quod tres respondere non potuissent, iratus est vehementer.
| ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם׃ | 6 |
Respondensque Eliu filius Barachel Buzites, dixit: [Junior sum tempore, vos autem antiquiores: idcirco, demisso capite, veritus sum vobis indicare meam sententiam.
| אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה׃ | 7 |
Sperabam enim quod ætas prolixior loqueretur, et annorum multitudo doceret sapientiam.
| אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם׃ | 8 |
Sed, ut video, spiritus est in hominibus, et inspiratio Omnipotentis dat intelligentiam.
| לא רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט׃ | 9 |
Non sunt longævi sapientes, nec senes intelligunt judicium.
| לכן אמרתי שמעה לי אחוה דעי אף אני׃ | 10 |
Ideo dicam: Audite me: ostendam vobis etiam ego meam sapientiam.
| הן הוחלתי לדבריכם אזין עד תבונתיכם עד תחקרון מלין׃ | 11 |
Expectavi enim sermones vestros; audivi prudentiam vestram, donec disceptaremini sermonibus;
| ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח עונה אמריו מכם׃ | 12 |
et donec putabam vos aliquid dicere, considerabam: sed, ut video, non est qui possit arguere Job, et respondere ex vobis sermonibus ejus.
| פן תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא איש׃ | 13 |
Ne forte dicatis: Invenimus sapientiam: Deus projecit eum, non homo.
| ולא ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו׃ | 14 |
Nihil locutus est mihi: et ego non secundum sermones vestros respondebo illi.
| חתו לא ענו עוד העתיקו מהם מלים׃ | 15 |
Extimuerunt, nec responderunt ultra, abstuleruntque a se eloquia.
| והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד׃ | 16 |
Quoniam igitur expectavi, et non sunt locuti: steterunt, nec ultra responderunt:
| אענה אף אני חלקי אחוה דעי אף אני׃ | 17 |
respondebo et ego partem meam, et ostendam scientiam meam.
| כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני׃ | 18 |
Plenus sum enim sermonibus, et coarctat me spiritus uteri mei.
| הנה בטני כיין לא יפתח כאבות חדשים יבקע׃ | 19 |
En venter meus quasi mustum absque spiraculo, quod lagunculas novas disrumpit.
| אדברה וירוח לי אפתח שפתי ואענה׃ | 20 |
Loquar, et respirabo paululum: aperiam labia mea, et respondebo.
| אל נא אשא פני איש ואל אדם לא אכנה׃ | 21 |
Non accipiam personam viri, et Deum homini non æquabo.
| כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני׃ | 22 |
Nescio enim quamdiu subsistam, et si post modicum tollat me factor meus.]
