איוב 32

1 וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את איוב כי הוא צדיק בעיניו׃

Alors ces trois hommes cessèrent de répondre à Job, parce qu’il se croyait toujours juste.

2 ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם באיוב חרה אפו על צדקו נפשו מאלהים׃

Mais Eliu, fils de Barachel, le Buzite, de la famille de Ram, s’irrita et s’indigna; or il s’irrita contre Job, de ce qu’il disait qu’il était juste devant Dieu.

3 ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וירשיעו את איוב׃

Puis il s’indigna contre ses amis, de ce qu’ils n’avaient pas trouvé de réponse raisonnable contre Job, mais que seulement ils l’avaient condamné.

4 ואליהו חכה את איוב בדברים כי זקנים המה ממנו לימים׃

Ainsi Eliu attendit tant que Job parla, parce que ceux qui parlèrent étaient plus âgés que lui.

5 וירא אליהוא כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו׃

Mais lorsqu’il eut vu que les trois n’avaient pu répondre, il fut vivement irrité.

6 ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם׃

Répondant donc, Eliu, fils de Barachel, le Buzite, dit: Je suis le plus jeune, et vous, vous êtes plus âgés, c’est pourquoi, la tête baissée, je n’ai pas osé manifester mon sentiment.

7 אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה׃

Car j’espérais qu’un âge aussi avancé parlerait, et qu’une multitude d’années enseignerait la sagesse.

8 אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם׃

Mais, comme je le vois, l’Esprit est dans les hommes et l’inspiration du Tout-Puissant donne l’intelligence.

9 לא רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט׃

Ce ne sont pas ceux qui ont vécu longtemps qui sont sages, et ce ne sont pas les vieillards qui comprennent la justice.

10 לכן אמרתי שמעה לי אחוה דעי אף אני׃

C’est pourquoi je parlerai: Ecoutez-moi, je vous montrerai, moi aussi, ma sagesse.

11 הן הוחלתי לדבריכם אזין עד תבונתיכם עד תחקרון מלין׃

Car j’ai attendu vos discours; j’ai écouté pour voir quelle était votre prudence, tant que vous avez fait assaut de discours.

12 ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח עונה אמריו מכם׃

Et tant que je pensais que vous diriez quelque chose, j’étais attentif; mais, comme je le vois, il n’y a personne de vous qui puisse convaincre Job et répondre à ses discours.

13 פן תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא איש׃

N’allez pas dire: Nous avons trouvé la sagesse; Dieu l’a rejeté et non un homme.

14 ולא ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו׃

Il ne m’a rien dit, et pour moi, ce ne sera pas selon vos discours que je lui répondrai.

15 חתו לא ענו עוד העתיקו מהם מלים׃

Ils ont été épouvantés, ils n’ont plus répondu, ils se sont ôté à eux-mêmes la parole.

16 והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד׃

Puisque donc j’ai attendu, et qu’ils n’ont point parlé; qu’ils se sont arrêtés, et qu’ils n’ont plus répondu,

17 אענה אף אני חלקי אחוה דעי אף אני׃

Je parlerai moi aussi pour ma part, et je montrerai ma science.

18 כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני׃

Car je suis plein de discours, et une force me presse au dedans de moi.

19 הנה בטני כיין לא יפתח כאבות חדשים יבקע׃

Voilà que mon estomac est comme un vin nouveau qui, sans air, rompt les outres neuves,

20 אדברה וירוח לי אפתח שפתי ואענה׃

Je parlerai et je respirerai un peu; j’ouvrirai mes lèvres.

21 אל נא אשא פני איש ואל אדם לא אכנה׃

Je ne ferai acception de personne, et je n’égalerai pas Dieu à un homme.

22 כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני׃

Car je ne sais combien de temps je subsisterai, et si dans peu mon Créateur ne m’enlèvera point.