< איוב 32 >
וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את איוב כי הוא צדיק בעיניו׃ | 1 |
So these three men ceased to answer Job, because he was righteous in his own eyes.
ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם באיוב חרה אפו על צדקו נפשו מאלהים׃ | 2 |
Then was kindled the wrath of Elihu the son of Barachel the Buzite, of the family of Ram: against Job was his wrath kindled, because he justified himself rather than God.
ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וירשיעו את איוב׃ | 3 |
Also against his three friends was his wrath kindled, because they had found no answer, and yet had condemned Job.
ואליהו חכה את איוב בדברים כי זקנים המה ממנו לימים׃ | 4 |
Now Elihu had waited to speak unto Job, because they were elder than he.
וירא אליהוא כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו׃ | 5 |
And when Elihu saw that there was no answer in the mouth of these three men, his wrath was kindled.
ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם׃ | 6 |
And Elihu the son of Barachel the Buzite answered and said, I am young, and ye are very old; wherefore I held back, and durst not shew you mine opinion.
אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה׃ | 7 |
I said, Days should speak, and multitude of years should teach wisdom.
אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם׃ | 8 |
But there is a spirit in man, and the breath of the Almighty giveth them understanding.
לא רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט׃ | 9 |
It is not the great that are wise, nor the aged that understand judgment.
לכן אמרתי שמעה לי אחוה דעי אף אני׃ | 10 |
Therefore I said, Hearken to me; I also will shew mine opinion.
הן הוחלתי לדבריכם אזין עד תבונתיכם עד תחקרון מלין׃ | 11 |
Behold, I waited for your words, I listened for your reasons, whilst ye searched out what to say.
ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח עונה אמריו מכם׃ | 12 |
Yea, I attended unto you, and, behold, there was none that convinced Job, or that answered his words, among you.
פן תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא איש׃ | 13 |
Beware lest ye say, We have found wisdom; God may vanquish him, not man:
ולא ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו׃ | 14 |
For he hath not directed his words against me; neither will I answer him with your speeches.
חתו לא ענו עוד העתיקו מהם מלים׃ | 15 |
They are amazed, they answer no more: they have not a word to say.
והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד׃ | 16 |
And shall I wait, because they speak not, because they stand still, and answer no more?
אענה אף אני חלקי אחוה דעי אף אני׃ | 17 |
I also will answer my part, I also will shew mine opinion.
כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני׃ | 18 |
For I am full of words; the spirit within me constraineth me.
הנה בטני כיין לא יפתח כאבות חדשים יבקע׃ | 19 |
Behold, my belly is as wine which hath no vent; like new bottles it is ready to burst.
אדברה וירוח לי אפתח שפתי ואענה׃ | 20 |
I will speak, that I may be refreshed; I will open my lips and answer.
אל נא אשא פני איש ואל אדם לא אכנה׃ | 21 |
Let me not, I pray you, respect any man’s person; neither will I give flattering titles unto any man.
כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני׃ | 22 |
For I know not to give flattering titles; [else] would my Maker soon take me away.