איוב 32

1 וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את איוב כי הוא צדיק בעיניו׃

So these three men ceased to answer Job, because he was righteous in his own eyes.

2 ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם באיוב חרה אפו על צדקו נפשו מאלהים׃

Then was kindled the wrath of Elihu, the son of Barachel, the Buzite, of the family of Ram; against Job was his wrath kindled, because he accounted himself righteous rather than God.

3 ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וירשיעו את איוב׃

Against his three friends also was his wrath kindled, because they had not found an answer, and yet had condemned Job.

4 ואליהו חכה את איוב בדברים כי זקנים המה ממנו לימים׃

Now Elihu had delayed to reply to Job, because they were older than himself.

5 וירא אליהוא כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו׃

But when Elihu saw that there was no answer in the mouth of these three men, his wrath was kindled.

6 ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם׃

Then spake Elihu, the son of Barachel, the Buzite, and said: I am young, and ye are very old; Therefore I was afraid, And durst not make known to you my opinion.

7 אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה׃

I said, “Days should speak, And the multitude of years should teach wisdom.”

8 אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם׃

But it is the spirit in man, Even the inspiration of the Almighty, that giveth him understanding.

9 לא רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט׃

Great men are not always wise, Nor do the aged always understand what is right.

10 לכן אמרתי שמעה לי אחוה דעי אף אני׃

Therefore, I pray, listen to me: I also will declare my opinion.

11 הן הוחלתי לדבריכם אזין עד תבונתיכם עד תחקרון מלין׃

Behold, I have waited for your words, I have listened to your arguments, Whilst ye searched out what to say;

12 ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח עונה אמריו מכם׃

Yea, I have attended to you; And behold, none of you hath refuted Job, Nor answered his words.

13 פן תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא איש׃

Say not, then, “We have found out wisdom; God must conquer him, not man.”

14 ולא ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו׃

He hath not directed his discourse against me, And with speeches like yours will I not answer him.

15 חתו לא ענו עוד העתיקו מהם מלים׃

They were confounded! they answered no more! They could say nothing!

16 והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד׃

I waited, but they spake not; They stood still; they answered no more!

17 אענה אף אני חלקי אחוה דעי אף אני׃

Therefore will I answer, on my part; I also will show my opinion.

18 כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני׃

For I am full of matter; The spirit within me constraineth me.

19 הנה בטני כיין לא יפתח כאבות חדשים יבקע׃

Behold, my bosom is as wine that hath no vent; Like bottles of new wine, which are bursting.

20 אדברה וירוח לי אפתח שפתי ואענה׃

I will speak, that I may be relieved; I will open my lips and answer.

21 אל נא אשא פני איש ואל אדם לא אכנה׃

I will not be partial to any man's person, Nor will I flatter any man.

22 כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני׃

For I know not how to flatter; Soon would my Maker take me away.