איוב 32

1 וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את איוב כי הוא צדיק בעיניו׃

And his three friends also ceased any longer to answer Job: for Job was righteous before them.

2 ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם באיוב חרה אפו על צדקו נפשו מאלהים׃

Then Elius the son of Barachiel, the Buzite, of the kindred of Ram, of the country of Ausis, was angered: and he was very angry with Job, because he justified himself before the Lord.

3 ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וירשיעו את איוב׃

And he was also very angry with [his] three friends, because they were not able to return answers to Job, yet set him down for an ungodly man.

4 ואליהו חכה את איוב בדברים כי זקנים המה ממנו לימים׃

But Elius had forborne to give an answer to Job, because they were older than he.

5 וירא אליהוא כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו׃

And Elius saw that there was no answer in the mouth of the three men; and he was angered in his wrath.

6 ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם׃

And Elius the Buzite the son of Barachiel answered and said, I am younger in age, and you are elder, therefore I kept silence, fearing to declare to you my own knowledge.

7 אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה׃

And I said, It is not time that speaks, though in many years [men] know wisdom:

8 אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם׃

but there is a spirit in mortals; and the inspiration of the Almighty is that which teaches.

9 לא רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט׃

The long-lived are not wise [as such]; neither do the aged know judgement.

10 לכן אמרתי שמעה לי אחוה דעי אף אני׃

Therefore I said, Hear me, and I will tell you what I know.

11 הן הוחלתי לדבריכם אזין עד תבונתיכם עד תחקרון מלין׃

Listen to my words; for I will speak in your hearing, until you shall have tried [the matter] with words:

12 ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח עונה אמריו מכם׃

and I shall understand as far as you; and, behold, there was no one of you that answered Job his words in argument,

13 פן תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא איש׃

lest you should say, We have found that we have added wisdom to the Lord.

14 ולא ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו׃

And you have commissioned a man to speak such words.

15 חתו לא ענו עוד העתיקו מהם מלים׃

They were afraid, they answered no longer; they gave up their speaking.

16 והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד׃

I waited, (for I had not spoken, ) because they stood still, they answered not.

17 אענה אף אני חלקי אחוה דעי אף אני׃

And Elius continued, and said, I will again speak,

18 כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני׃

for I am full of words, for the spirit of my belly destroys me.

19 הנה בטני כיין לא יפתח כאבות חדשים יבקע׃

And my belly is as a skin of sweet wine, bound up [and] ready to burst; or as a brazier's labouring bellows.

20 אדברה וירוח לי אפתח שפתי ואענה׃

I will speak, that I may open my lips and relieve myself.

21 אל נא אשא פני איש ואל אדם לא אכנה׃

For truly I will not be awed because of man, nor indeed will I be confounded before a mortal.

22 כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני׃

For I know not how to respect persons: and if otherwise, even the moths would eat me.