איוב 32

1 וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את איוב כי הוא צדיק בעיניו׃

Da nu hine tre Mænd ikke mere svarede Job, fordi han var retfærdig i sine egne Øjne,

2 ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם באיוב חרה אפו על צדקו נפשו מאלהים׃

blussede Vreden op i Buziten Elihu, Barak'els Søn, af Rams Slægt. På Job vrededes han, fordi han gjorde sig retfærdigere end Gud,

3 ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וירשיעו את איוב׃

og på hans tre Venner, fordi de ikke fandt noget Svar og dog dømte Job skyldig.

4 ואליהו חכה את איוב בדברים כי זקנים המה ממנו לימים׃

Elihu havde ventet, så længe de talte med Job, fordi de var ældre end han;

5 וירא אליהוא כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו׃

men da han så, at de tre Mænd intet havde at svare, blussede hans Vrede op;

6 ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם׃

og Buziten Elihu, Barak'els Søn, tog til Orde og sagde: Ung af Dage er jeg, og I er gamle Mænd, derfor holdt jeg mig tilbage, angst for at meddele eder min Viden;

7 אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה׃

jeg tænkte: "Lad Alderen tale og Årenes Mængde kundgøre Visdom!"

8 אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם׃

Dog Ånden, den er i Mennesket, og den Almægtiges Ånde giver dem Indsigt;

9 לא רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט׃

de gamle er ikke altid de kloge, Oldinge ved ej altid, hvad Ret er;

10 לכן אמרתי שמעה לי אחוה דעי אף אני׃

derfor siger jeg: Hør mig, lad også mig komme frem med min Viden!

11 הן הוחלתי לדבריכם אזין עד תבונתיכם עד תחקרון מלין׃

Jeg biede på, at I skulde tale, lyttede efter forstandige Ord, at I skulde finde de rette Ord;

12 ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח עונה אמריו מכם׃

jeg agtede nøje på eder; men ingen af eder gendrev Job og gav Svar på hans Ord.

13 פן תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא איש׃

Sig nu ikke: "Vi stødte på Visdom, Gud må fælde ham, ikke et Menneske!"

14 ולא ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו׃

Mod mig har han ikke rettet sin Tale, og med eders Ord vil jeg ikke svare ham.

15 חתו לא ענו עוד העתיקו מהם מלים׃

De blev bange, svarer ej mer, for dem slap Ordene op.

16 והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד׃

Skal jeg tøve, fordi de tier og står der uden at svare et Ord?

17 אענה אף אני חלקי אחוה דעי אף אני׃

Også jeg vil svare min Del, også jeg vil frem med min Viden!

18 כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני׃

Thi jeg er fuld af Ord, Ånden i mit Bryst trænger på;

19 הנה בטני כיין לא יפתח כאבות חדשים יבקע׃

som tilbundet Vin er mit Bryst, som nyfyldte Vinsække nær ved at sprænges;

20 אדברה וירוח לי אפתח שפתי ואענה׃

tale vil jeg for at få Luft, åbne mine Læber og svare.

21 אל נא אשא פני איש ואל אדם לא אכנה׃

Forskel gør jeg ikke og smigrer ikke for nogen;

22 כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני׃

thi at smigre bruger jeg ikke, snart rev min Skaber mig ellers bort!