איוב 31

1 ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה׃

Med augo hev eg gjort ei pakt; eg skal’kje skygna etter møy.

2 ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים׃

Kva gav meg elles Gud der uppe? Kva arv gav Allvald frå det høge?

3 הלא איד לעול ונכר לפעלי און׃

Kjem ikkje udådsmann i naud? Og illgjersmenn i ulukka?

4 הלא הוא יראה דרכי וכל צעדי יספור׃

Ser ikkje han på mine vegar? Tel ikkje han kvart stig eg gjeng?

5 אם הלכתי עם שוא ותחש על מרמה רגלי׃

Dersom eg fram med fals hev fare, og foten sprunge etter svik

6 ישקלני במאזני צדק וידע אלוה תמתי׃

- Gud vege meg på rettferds vegt, so han kann sjå eg skuldlaus er! -

7 אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום׃

Veik mine stig frå vegen av, hev hjarta etter augo gjenge, var det ein flekk på mine hender,

8 אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו׃

so gjev ein annan et mitt såd, og riv mi planting upp med rot!

9 אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי׃

Let eg min hug av kvinna dåra, sneik eg til grannens dør meg fram,

10 תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין׃

so lat mitt viv åt andre mala, og andre yver ho seg bøygje!

11 כי הוא זמה והיא עון פלילים׃

For dette er ei skjemdarferd, eit brot som dom og straff fortener,

12 כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש׃

ein eld som eta vil til avgrunns og øydeleggja all mi eiga.

13 אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי׃

Vanvyrd’ eg retten åt min træl og trælkvinna i trætta med deim?

14 ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנו׃

- Kva gjord’ eg då, når Gud reis upp? Kva svara eg, når han meg klaga?

15 הלא בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד׃

Dei er som meg i morsliv skapte; ein forma oss i moderfang -

16 אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה׃

Um eg sagde nei når arming bad, og let enkja gråtande gå burt,

17 ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה׃

hev eg mitt brød åleine ete, so farlaus inkje fekk ein bit,

18 כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה׃

- nei, far for han eg var frå yngdi, frå morsliv var eg hennar førar -

19 אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון׃

Såg eg ein stakar utan klæde, ein fatig utan yverplagg,

20 אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם׃

og so hans lender ei meg signa, og ei mi saueull han vermde,

21 אם הניפותי על יתום ידי כי אראה בשער עזרתי׃

hev eg mot farlaus handi lyft, av di eg medhald fekk i retten:

22 כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר׃

Let herdi mi or led då losna, og armen brotna frå sitt bein!

23 כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל׃

For eg var ovleg rædd Guds straff, eg magtlaus stod framfor hans velde.

24 אם שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי׃

Um eg mi lit til gullet sette, og voni til det fine gull,

25 אם אשמח כי רב חילי וכי כביר מצאה ידי׃

Gledde eg meg ved auka rikdom, og alt eg vann meg med mi hand,

26 אם אראה אור כי יהל וירח יקר הלך׃

såg eg på ljoset når det stråla, på månen der han skreid i glans,

27 ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי׃

vart hjarta mitt i løyndom dåra, so kyss på hand til deim eg sende,

28 גם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל ממעל׃

so var det og straffande brot, då neitta eg min Gud der uppe.

29 אם אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי מצאו רע׃

Hev eg meg gledt ved uvens uferd, og jubla når han kom i skade,

30 ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו׃

- men eg let ikkje munnen synda og banna honom ifrå livet -

31 אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע׃

hev ei mitt husfolk stendigt sagt: «Kven gjekk vel svolten frå hans bord?»

32 בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתח׃

- Eg let’kje framand natta ute; for ferdamann eg opna døri -

33 אם כסיתי כאדם פשעי לטמון בחבי עוני׃

hev eg som Adam dult mi synd, og løynt mi misgjerd i min barm,

34 כי אערוץ המון רבה ובוז משפחות יחתני ואדם לא אצא פתח׃

di eg var rædd den store hop og ottast spott frå ættefrendar, so stilt eg heldt meg innum dører?

35 מי יתן לי שמע לי הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי׃

Å, vilde nokon høyra på meg! Sjå her er underskrifti mi, lat berre Allvald svara meg! Fekk eg den skrift min motpart skreiv,

36 אם לא על שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי׃

den skulde eg på oksli bera og binda på meg som ein krans

37 מספר צעדי אגידנו כמו נגיד אקרבנו׃

eg melde honom kvart mitt stig, og som ein hovding møta honom.

38 אם עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון׃

Dersom min åker klagar meg, og um plogforerne lyt gråta,

39 אם כחה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי׃

åt eg hans grøda ubetalt, tok livet eg av eigarmannen:

40 תחת חטה יצא חוח ותחת שערה באשה תמו דברי איוב׃

Lat då for kveite klunger gro, og ugras der eg sådde bygg!» Her endar Jobs tale.