איוב 31
| ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה׃ | 1 |
Pepigi fœdus cum oculis meis ut ne cogitarem quidem de virgine.
| ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים׃ | 2 |
Quam enim partem haberet in me Deus desuper, et hereditatem Omnipotens de excelsis?
| הלא איד לעול ונכר לפעלי און׃ | 3 |
Numquid non perditio est iniquo, et alienatio operantibus iniustitiam?
| הלא הוא יראה דרכי וכל צעדי יספור׃ | 4 |
Nonne ipse considerat vias meas, et cunctos gressus meos dinumerat?
| אם הלכתי עם שוא ותחש על מרמה רגלי׃ | 5 |
Si ambulavi in vanitate, et festinavit in dolo pes meus:
| ישקלני במאזני צדק וידע אלוה תמתי׃ | 6 |
Appendat me in statera iusta, et sciat Deus simplicitatem meam.
| אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום׃ | 7 |
Si declinavit gressus meus de via, et si secutum est oculos meos cor meum, et si manibus meis adhæsit macula:
| אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו׃ | 8 |
Seram, et alium comedat: et progenies mea eradicetur.
| אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי׃ | 9 |
Si deceptum est cor meum super muliere, et si ad ostium amici mei insidiatus sum:
| תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין׃ | 10 |
Scortum alterius sit uxor mea, et super illam incurventur alii.
| כי הוא זמה והיא עון פלילים׃ | 11 |
Hoc enim nefas est, et iniquitas maxima.
| כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש׃ | 12 |
Ignis est usque ad perditionem devorans, et omnia eradicans genimina.
| אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי׃ | 13 |
Si contempsi subire iudicium cum servo meo, et ancilla mea, cum disceptarent adversum me:
| ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנו׃ | 14 |
Quid enim faciam cum surrexerit ad iudicandum Deus? et cum quæsierit, quid respondebo illi?
| הלא בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד׃ | 15 |
Numquid non in utero fecit me qui et illum operatus est: et formavit me in vulva unus?
| אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה׃ | 16 |
Si negavi, quod volebant, pauperibus, et oculos viduæ expectare feci:
| ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה׃ | 17 |
Si comedi buccellam meam solus, et non comedit pupillus ex ea:
| כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה׃ | 18 |
(Quia ab infantia mea crevit mecum miseratio: et de utero matris meæ egressa est mecum.)
| אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון׃ | 19 |
Si despexi pereuntem, eo quod non habuerit indumentum, et absque operimento pauperem:
| אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם׃ | 20 |
Si non benedixerunt mihi latera eius, et de velleribus ovium mearum calefactus est:
| אם הניפותי על יתום ידי כי אראה בשער עזרתי׃ | 21 |
Si levavi super pupillum manum meam, etiam cum viderem me in porta superiorem:
| כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר׃ | 22 |
Humerus meus a iunctura sua cadat, et brachium meum cum suis ossibus confringatur.
| כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל׃ | 23 |
Semper enim quasi tumentes super me fluctus timui Deum, et pondus eius ferre non potui.
| אם שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי׃ | 24 |
Si putavi aurum robur meum, et obrizo dixi: Fiducia mea.
| אם אשמח כי רב חילי וכי כביר מצאה ידי׃ | 25 |
Si lætatus sum super multis divitiis meis, et quia plurima reperit manus mea.
| אם אראה אור כי יהל וירח יקר הלך׃ | 26 |
Si vidi solem cum fulgeret, et lunam incedentem clare:
| ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי׃ | 27 |
Et lætatum est in abscondito cor meum, et osculatus sum manum meam ore meo.
| גם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל ממעל׃ | 28 |
Quæ est iniquitas maxima, et negatio contra Deum altissimum.
| אם אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי מצאו רע׃ | 29 |
Si gavisus sum ad ruinam eius, qui me oderat, et exultavi quod invenisset eum malum.
| ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו׃ | 30 |
Non enim dedi ad peccandum guttur meum, ut expeterem maledicens animam eius.
| אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע׃ | 31 |
Si non dixerunt viri tabernaculi mei: Quis det de carnibus eius ut saturemur:
| בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתח׃ | 32 |
Foris non mansit peregrinus, ostium meum viatori patuit.
| אם כסיתי כאדם פשעי לטמון בחבי עוני׃ | 33 |
Si abscondi quasi homo peccatum meum, et celavi in sinu meo iniquitatem meam.
| כי אערוץ המון רבה ובוז משפחות יחתני ואדם לא אצא פתח׃ | 34 |
Si expavi ad multitudinem nimiam, et despectio propinquorum terruit me: et non magis tacui, nec egressus sum ostium.
| מי יתן לי שמע לי הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי׃ | 35 |
Quis mihi tribuat auditorem, ut desiderium meum audiat Omnipotens: et librum scribat ipse qui iudicat.
| אם לא על שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי׃ | 36 |
Ut in humero meo portem illum, et circumdem illum quasi coronam mihi?
| מספר צעדי אגידנו כמו נגיד אקרבנו׃ | 37 |
Per singulos gradus meos pronunciabo illum, et quasi principi offeram eum.
| אם עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון׃ | 38 |
Si adversum me terra mea clamat, et cum ipsa sulci eius deflent:
| אם כחה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי׃ | 39 |
Si fructus eius comedi absque pecunia, et animam agricolarum eius afflixi:
| תחת חטה יצא חוח ותחת שערה באשה תמו דברי איוב׃ | 40 |
Pro frumento oriatur mihi tribulus, et pro hordeo spina. (Finita sunt verba Iob.)
