איוב 31
| ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה׃ | 1 |
J'avais fait un pacte avec mes yeux… Comment les eussé-je arrêtés sur une vierge?
| ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים׃ | 2 |
Et quel sort d'en haut Dieu m'eût-il envoyé, et quel lot le Tout-puissant, des lieux suprêmes?
| הלא איד לעול ונכר לפעלי און׃ | 3 |
La ruine n'est-elle pas pour le criminel, et le malheur pour ceux qui font le mal?
| הלא הוא יראה דרכי וכל צעדי יספור׃ | 4 |
Ne découvre-t-Il pas mes voies, et ne compte-t-Il pas tous mes pas?
| אם הלכתי עם שוא ותחש על מרמה רגלי׃ | 5 |
Ai-je eu commerce avec le mensonge, et mon pied fut-il prompt à supplanter?
| ישקלני במאזני צדק וידע אלוה תמתי׃ | 6 |
Que Dieu me pèse à la juste balance, et Il reconnaîtra mon innocence!
| אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום׃ | 7 |
Mes pas ont-ils dévié de la voie, et mon cœur suivit-il l'attrait de mes yeux? Une seule tache est-elle empreinte sur ma main?
| אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו׃ | 8 |
Alors, que je sème, et qu'un autre moissonne, et que mes rejetons soient extirpés!
| אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי׃ | 9 |
Mon cœur pour une femme s'est-il laissé séduire? ai-je été aux aguets à la porte de mon prochain?
| תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין׃ | 10 |
Alors, que ma femme tourne la meule pour un autre, et que d'autres abusent d'elle!
| כי הוא זמה והיא עון פלילים׃ | 11 |
Car c'est là un crime, un forfait que les juges doivent punir;
| כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש׃ | 12 |
oui, c'est un feu qui consume, à détruire, et aurait dans sa racine ruiné tout mon avoir.
| אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי׃ | 13 |
Ai-je méprisé les droits de mon esclave, et de ma servante, quand ils n'étaient pas d'accord avec moi?
| ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנו׃ | 14 |
Mais que ferais-je, si Dieu se levait? et, s'il me châtiait, que lui répliquerais-je?
| הלא בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד׃ | 15 |
Dans le sein maternel, Celui qui me forma, ne le forma-t-Il pas aussi? et ne nous prépara-t-Il pas dans le sein d'une mère?
| אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה׃ | 16 |
Ai-je rebuté le vœu du pauvre, et fait languir les yeux de la veuve?
| ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה׃ | 17 |
Ai-je mangé mon pain seul, et l'orphelin n'y eut-il point de part?
| כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה׃ | 18 |
Non, dès ma jeunesse, j'élevai l'un en père, et dès ma naissance je fus le guide de l'autre.
| אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון׃ | 19 |
Ai-je pu voir l'indigent non vêtu, et le pauvre non couvert?
| אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם׃ | 20 |
Leurs reins ne me bénissaient-ils pas, et la toison de mes agneaux ne les réchauffait-elle pas?
| אם הניפותי על יתום ידי כי אראה בשער עזרתי׃ | 21 |
Ma main a-t-elle menacé l'orphelin, parce que je me voyais soutenu à la Porte?
| כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר׃ | 22 |
Alors, que mon épaule se détache de ma nuque, et que mon bras brisé sorte de son emboîture!
| כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל׃ | 23 |
Mais les vengeances de Dieu sont ma terreur, et devant Sa majesté je deviens impuissant.
| אם שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי׃ | 24 |
Ai-je pris l'or pour mon appui, et ai-je dit au métal: En toi je me confie?
| אם אשמח כי רב חילי וכי כביר מצאה ידי׃ | 25 |
Me suis-je applaudi de la grandeur de mes biens, et des grands gains obtenus par mes mains?
| אם אראה אור כי יהל וירח יקר הלך׃ | 26 |
Ai-je regardé la lumière, quand elle resplendit, et la lune, quand magnifique elle s'avance?
| ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי׃ | 27 |
Et mon cœur en secret s'est-il laissé séduire, jusqu'à confier à ma main les baisers de ma bouche?
| גם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל ממעל׃ | 28 |
Cela aussi serait un crime que les juges doivent punir, parce que j'aurais menti au Dieu suprême.
| אם אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי מצאו רע׃ | 29 |
Étais-je joyeux de la ruine de mon ennemi, transporté de le voir atteint par les revers?
| ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו׃ | 30 |
Mais je ne permettais pas à ma langue de pécher en demandant sa mort dans une imprécation.
| אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע׃ | 31 |
Les gens de ma tente ne disaient-ils pas: Montrez-nous qui ne fut pas rassasié à sa table?
| בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתח׃ | 32 |
L'étranger ne passait pas la nuit dehors, et j'ouvrais ma porte au voyageur.
| אם כסיתי כאדם פשעי לטמון בחבי עוני׃ | 33 |
A l'exemple des hommes ai-je dissimulé mes fautes, enfouissant dans mon sein mes égarements,
| כי אערוץ המון רבה ובוז משפחות יחתני ואדם לא אצא פתח׃ | 34 |
parce que je redoutais le peuple assemblé, et que le mépris des tribus me faisait peur à m'ôter la parole, et à m'empêcher de passer ma porte?
| מי יתן לי שמע לי הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי׃ | 35 |
Ah! s'il voulait m'écouter et me dire: Voici ma signature! Si le Tout-puissant voulait répliquer! si j'avais le grief écrit par ma partie!
| אם לא על שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי׃ | 36 |
Oui, je le porterais sur mon épaule, je le ceindrais comme un diadème,
| מספר צעדי אגידנו כמו נגיד אקרבנו׃ | 37 |
j'avouerais chacun de mes pas, comme un prince je L'aborderais. –
| אם עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון׃ | 38 |
Mon champ réclame-t-il contre moi, et ses sillons en même temps portent-ils plainte?
| אם כחה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי׃ | 39 |
En ai-je mangé le produit, sans l'avoir payé, et ai-je arraché des soupirs à son maître?
| תחת חטה יצא חוח ותחת שערה באשה תמו דברי איוב׃ | 40 |
Alors, que la ronce germe au lieu du froment, et l'herbe gourmande à la place de l'orge! Fin des discours de Job.
