איוב 31

1 ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה׃

“I made a covenant with my eyes; how then should I look lustfully at a young woman?

2 ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים׃

For what is the portion from God above, and the heritage from the Almighty on high?

3 הלא איד לעול ונכר לפעלי און׃

Is it not calamity to the unrighteous, and disaster to the workers of iniquity?

4 הלא הוא יראה דרכי וכל צעדי יספור׃

Doesn’t he see my ways, and count all my steps?

5 אם הלכתי עם שוא ותחש על מרמה רגלי׃

“If I have walked with falsehood, and my foot has hurried to deceit

6 ישקלני במאזני צדק וידע אלוה תמתי׃

(let me be weighed in an even balance, that God may know my integrity);

7 אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום׃

if my step has turned out of the way, if my heart walked after my eyes, if any defilement has stuck to my hands,

8 אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו׃

then let me sow, and let another eat. Yes, let the produce of my field be rooted out.

9 אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי׃

“If my heart has been enticed to a woman, and I have laid wait at my neighbour’s door,

10 תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין׃

then let my wife grind for another, and let others sleep with her.

11 כי הוא זמה והיא עון פלילים׃

For that would be a heinous crime. Yes, it would be an iniquity to be punished by the judges,

12 כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש׃

for it is a fire that consumes to destruction, and would root out all my increase.

13 אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי׃

“If I have despised the cause of my male servant or of my female servant, when they contended with me,

14 ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנו׃

what then will I do when God rises up? When he visits, what will I answer him?

15 הלא בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד׃

Didn’t he who made me in the womb make him? Didn’t one fashion us in the womb?

16 אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה׃

“If I have withheld the poor from their desire, or have caused the eyes of the widow to fail,

17 ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה׃

or have eaten my morsel alone, and the fatherless has not eaten of it

18 כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה׃

(no, from my youth he grew up with me as with a father, I have guided her from my mother’s womb);

19 אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון׃

if I have seen any perish for want of clothing, or that the needy had no covering;

20 אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם׃

if his heart hasn’t blessed me, if he hasn’t been warmed with my sheep’s fleece;

21 אם הניפותי על יתום ידי כי אראה בשער עזרתי׃

if I have lifted up my hand against the fatherless, because I saw my help in the gate;

22 כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר׃

then let my shoulder fall from the shoulder blade, and my arm be broken from the bone.

23 כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל׃

For calamity from God is a terror to me. Because of his majesty, I can do nothing.

24 אם שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי׃

“If I have made gold my hope, and have said to the fine gold, ‘You are my confidence;’

25 אם אשמח כי רב חילי וכי כביר מצאה ידי׃

If I have rejoiced because my wealth was great, and because my hand had gotten much;

26 אם אראה אור כי יהל וירח יקר הלך׃

if I have seen the sun when it shined, or the moon moving in splendour,

27 ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי׃

and my heart has been secretly enticed, and my hand threw a kiss from my mouth;

28 גם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל ממעל׃

this also would be an iniquity to be punished by the judges, for I would have denied the God who is above.

29 אם אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי מצאו רע׃

“If I have rejoiced at the destruction of him who hated me, or lifted up myself when evil found him

30 ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו׃

(I have certainly not allowed my mouth to sin by asking his life with a curse);

31 אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע׃

if the men of my tent have not said, ‘Who can find one who has not been filled with his meat?’

32 בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתח׃

(the foreigner has not camped in the street, but I have opened my doors to the traveller);

33 אם כסיתי כאדם פשעי לטמון בחבי עוני׃

if like Adam I have covered my transgressions, by hiding my iniquity in my heart,

34 כי אערוץ המון רבה ובוז משפחות יחתני ואדם לא אצא פתח׃

because I feared the great multitude, and the contempt of families terrified me, so that I kept silence, and didn’t go out of the door—

35 מי יתן לי שמע לי הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי׃

oh that I had one to hear me! Behold, here is my signature! Let the Almighty answer me! Let the accuser write my indictment!

36 אם לא על שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי׃

Surely I would carry it on my shoulder, and I would bind it to me as a crown.

37 מספר צעדי אגידנו כמו נגיד אקרבנו׃

I would declare to him the number of my steps. I would go near to him like a prince.

38 אם עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון׃

If my land cries out against me, and its furrows weep together;

39 אם כחה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי׃

if I have eaten its fruits without money, or have caused its owners to lose their life,

40 תחת חטה יצא חוח ותחת שערה באשה תמו דברי איוב׃

let briers grow instead of wheat, and stinkweed instead of barley.” The words of Job are ended.