איוב 31

1 ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה׃

I Made a covenant with my eyes; why then should I think upon a maid?

2 ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים׃

For what portion of God [is there] from above? and [what] inheritance of the Almighty from on high?

3 הלא איד לעול ונכר לפעלי און׃

[Is] not destruction to the wicked? and a strange [punishment] to the workers of iniquity?

4 הלא הוא יראה דרכי וכל צעדי יספור׃

Doth not he see my ways, and count all my steps?

5 אם הלכתי עם שוא ותחש על מרמה רגלי׃

If I have walked with vanity, or if my foot hath hasted to deceit;

6 ישקלני במאזני צדק וידע אלוה תמתי׃

Let me be weighed in an even balance, that God may know my integrity.

7 אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום׃

If my step hath turned out of the way, and my heart walked after my eyes, and if any blot hath cleaved to my hands;

8 אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו׃

[Then] let me sow, and let another eat; yes, let my offspring be rooted out.

9 אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי׃

If my heart hath been deceived by a woman, or [if] I have laid wait at my neighbor's door;

10 תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין׃

[Then] let my wife grind to another, and let others bow down upon her.

11 כי הוא זמה והיא עון פלילים׃

For this [is] a hainous crime; yea, it [is] an iniquity [to be punished by] the judges.

12 כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש׃

For it [is] a fire [that] consumeth to destruction, and would root out all my increase.

13 אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי׃

If I despised the cause of my man-servant or of my maid-servant, when they contended with me;

14 ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנו׃

What then shall I do when God riseth up? and when he visiteth, what shall I answer him?

15 הלא בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד׃

Did not he that made me in the womb make him? and did not one fashion us in the womb?

16 אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה׃

If I have withheld the poor from [their] desire, or have caused the eyes of the widow to fail;

17 ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה׃

Or have eaten my morsel myself alone, and the fatherless hath not eaten of it;

18 כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה׃

(For from my youth he was brought up with me, as [with] a father, and I have guided her from my mother's womb; )

19 אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון׃

If I have seen any perish for want of clothing, or any poor without covering;

20 אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם׃

If his loins have not blessed me, and [if] he hath not been warmed with the fleece of my sheep;

21 אם הניפותי על יתום ידי כי אראה בשער עזרתי׃

If I have lifted up my hand against the fatherless, when I saw my help in the gate:

22 כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר׃

[Then] let my arm fall from my shoulder-blade, and my arm be broken from the bone.

23 כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל׃

For destruction [from] God [was] a terror to me, and by reason of his highness I could not endure.

24 אם שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי׃

If I have made gold my hope, or have said to the fine gold, [Thou art] my confidence;

25 אם אשמח כי רב חילי וכי כביר מצאה ידי׃

If I have rejoiced because my wealth [was] great, and because my hand had gained much;

26 אם אראה אור כי יהל וירח יקר הלך׃

If I have beheld the sun when it shined, or the moon walking [in] brightness;

27 ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי׃

And my heart hath been secretly enticed, or my mouth hath kissed my hand:

28 גם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל ממעל׃

This also [were] an iniquity [to be punished by] the judge: for I should have denied the God [that is] above.

29 אם אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי מצאו רע׃

If I have rejoiced at the destruction of him that hated me, or have lifted up myself when evil found him:

30 ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו׃

Neither have I suffered my mouth to sin by wishing a curse to his soul.

31 אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע׃

If the men of my tabernacle have not said, Oh that we had of his flesh! we cannot be satisfied.

32 בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתח׃

The stranger did not lodge in the street: [but] I opened my doors to the traveler.

33 אם כסיתי כאדם פשעי לטמון בחבי עוני׃

If I have covered my transgressions as Adam, by hiding my iniquity in my bosom:

34 כי אערוץ המון רבה ובוז משפחות יחתני ואדם לא אצא פתח׃

Did I fear a great multitude, or did the contempt of families terrify me, that I kept silence, [and] went not out of the door?

35 מי יתן לי שמע לי הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי׃

Oh that one would hear me! behold, my desire [is], [that] the Almighty would answer me, and [that] my adversary had written a book.

36 אם לא על שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי׃

Surely I would take it upon my shoulder, [and] bind it [as] a crown to me.

37 מספר צעדי אגידנו כמו נגיד אקרבנו׃

I would declare to him the number of my steps; as a prince would I go near to him.

38 אם עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון׃

If my land crieth against me, or its furrows likewise complain;

39 אם כחה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי׃

If I have eaten the fruits of it without money, or have caused its owners to lose their life:

40 תחת חטה יצא חוח ותחת שערה באשה תמו דברי איוב׃

Let thistles grow instead of wheat, and cockle instead of barley. The words of Job are ended.