איוב 31

1 ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה׃

I made a covenant with mine eyes; how then should I look upon a maid?

2 ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים׃

For what would be the portion of God from above, and the heritage of the Almighty from on high?

3 הלא איד לעול ונכר לפעלי און׃

Is it not calamity to the unrighteous, and disaster to the workers of iniquity?

4 הלא הוא יראה דרכי וכל צעדי יספור׃

Doth not He see my ways, and count all my steps?

5 אם הלכתי עם שוא ותחש על מרמה רגלי׃

If I have walked with vanity, and my foot hath hasted to deceit —

6 ישקלני במאזני צדק וידע אלוה תמתי׃

Let me be weighed in a just balance, that God may know mine integrity —

7 אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום׃

If my step hath turned out of the way, and my heart walked after mine eyes, and if any spot hath cleaved to my hands;

8 אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו׃

Then let me sow, and let another eat; yea, let the produce of my field be rooted out.

9 אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי׃

If my heart have been enticed unto a woman, and I have lain in wait at my neighbour's door;

10 תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין׃

Then let my wife grind unto another, and let others bow down upon her.

11 כי הוא זמה והיא עון פלילים׃

For that were a heinous crime; yea, it were an iniquity to be punished by the judges.

12 כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש׃

For it is a fire that consumeth unto destruction, and would root out all mine increase.

13 אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי׃

If I did despise the cause of my man-servant, or of my maid-servant, when they contended with me —

14 ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנו׃

What then shall I do when God riseth up? And when He remembereth, what shall I answer Him?

15 הלא בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד׃

Did not He that made me in the womb make him? And did not One fashion us in the womb?

16 אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה׃

If I have withheld aught that the poor desired, or have caused the eyes of the widow to fail;

17 ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה׃

Or have eaten my morsel myself alone, and the fatherless hath not eaten thereof —

18 כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה׃

Nay, from my youth he grew up with me as with a father, and I have been her guide from my mother's womb.

19 אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון׃

If I have seen any wanderer in want of clothing, or that the needy had no covering;

20 אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם׃

If his loins have not blessed me, and if he were not warmed with the fleece of my sheep;

21 אם הניפותי על יתום ידי כי אראה בשער עזרתי׃

If I have lifted up my hand against the fatherless, because I saw my help in the gate;

22 כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר׃

Then let my shoulder fall from the shoulder-blade, and mine arm be broken from the bone.

23 כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל׃

For calamity from God was a terror to me, and by reason of His majesty I could do nothing.

24 אם שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי׃

If I have made gold my hope, and have said to the fine gold: 'Thou art my confidence';

25 אם אשמח כי רב חילי וכי כביר מצאה ידי׃

If I rejoiced because my wealth was great, and because my hand had gotten much;

26 אם אראה אור כי יהל וירח יקר הלך׃

If I beheld the sun when it shined, or the moon walking in brightness;

27 ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי׃

And my heart hath been secretly enticed, and my mouth hath kissed my hand;

28 גם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל ממעל׃

This also were an iniquity to be punished by the judges; for I should have lied to God that is above.

29 אם אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי מצאו רע׃

If I rejoiced at the destruction of him that hated me, or exulted when evil found him —

30 ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו׃

Yea, I suffered not my mouth to sin by asking his life with a curse.

31 אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע׃

If the men of my tent said not: 'Who can find one that hath not been satisfied with his meat?'

32 בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתח׃

The stranger did not lodge in the street; my doors I opened to the roadside.

33 אם כסיתי כאדם פשעי לטמון בחבי עוני׃

If after the manner of men I covered my transgressions, by hiding mine iniquity in my bosom —

34 כי אערוץ המון רבה ובוז משפחות יחתני ואדם לא אצא פתח׃

Because I feared the great multitude, and the most contemptible among families terrified me, so that I kept silence, and went not out of the door.

35 מי יתן לי שמע לי הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי׃

Oh that I had one to hear me! — Lo, here is my signature, let the Almighty answer me — and that I had the indictment which mine adversary hath written!

36 אם לא על שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי׃

Surely I would carry it upon my shoulder; I would bind it unto me as a crown.

37 מספר צעדי אגידנו כמו נגיד אקרבנו׃

I would declare unto him the number of my steps; as a prince would I go near unto him.

38 אם עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון׃

If my land cry out against me, and the furrows thereof weep together;

39 אם כחה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי׃

If I have eaten the fruits thereof without money, or have caused the tillers thereof to be disappointed —

40 תחת חטה יצא חוח ותחת שערה באשה תמו דברי איוב׃

Let thistles grow instead of wheat, and noisome weeds instead of barley. The words of Job are ended.