איוב 31

1 ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה׃

I vowed to myself never to look with desire at young women.

2 ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים׃

What should people expect to receive from God? What reward should the Almighty on high give them?

3 הלא איד לעול ונכר לפעלי און׃

Isn't it disaster for the wicked and destruction for those who do wrong?

4 הלא הוא יראה דרכי וכל צעדי יספור׃

Doesn't God see everything I do—even count every step I take?

5 אם הלכתי עם שוא ותחש על מרמה רגלי׃

Have I lived a deceitful life? Have I been eager to tell lies?

6 ישקלני במאזני צדק וידע אלוה תמתי׃

No! Let God weigh me on the scales of his justice and let him discover my integrity.

7 אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום׃

If I have wandered from God's way, if I have let what I see become my desires, if there's any stain of sin on my hands,

8 אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו׃

then let someone else eat what I have sown, and all that I have grown be uprooted.

9 אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי׃

If a woman has seduced me, or if I have looked for an opportunity to sleep with my neighbor's wife,

10 תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין׃

then let my wife serve another, let other men sleep with her.

11 כי הוא זמה והיא עון פלילים׃

For that would be wicked, a sin deserving punishment,

12 כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש׃

for this sin is like a fire that leads to destruction, destroying everything I have.

13 אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי׃

If I had refused to listen to my menservants or maidservants when they brought their complaints to me,

14 ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנו׃

what would I do when God came to judge me? How would I reply if he investigated me?

15 הלא בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד׃

Didn't the same God make all of us?

16 אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה׃

Have I refused to give the poor what they needed, or caused widows to despair?

17 ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה׃

Have I even eaten just a piece of bread by myself? Haven't I always shared my food with orphans?

18 כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה׃

From when I was young I was a father to orphans and took care of widows.

19 אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון׃

If ever I saw someone needing clothes, the poor without anything to wear,

20 אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם׃

they always thanked me for the wool clothing that kept them warm.

21 אם הניפותי על יתום ידי כי אראה בשער עזרתי׃

If I raised my hand to hit an orphan, confident that if it came to court the judges would be on my side,

22 כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר׃

then let my shoulder be pulled from its joint, my arm wrenched out of its socket.

23 כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל׃

Since I'm terrified of what punishment God may have in store for me, and because of his majesty, I could never do this.

24 אם שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי׃

Have I put my trust in gold, calling fine gold, ‘My security’?

25 אם אשמח כי רב חילי וכי כביר מצאה ידי׃

Have I delighted in being rich, happy at all my wealth I had gained?

26 אם אראה אור כי יהל וירח יקר הלך׃

Have I looked at the sun shining so brilliantly or the moon moving in majesty across the sky

27 ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי׃

and been tempted to secretly worship them by kissing my hand to them in devotion?

28 גם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל ממעל׃

This too would be a sin deserving punishment for it would mean I had denied God above.

29 אם אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי מצאו רע׃

Have I ever been happy when disaster destroyed those who hated me, or celebrated when evil took them down?

30 ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו׃

I have never allowed my mouth to sin by putting a curse on someone's life.

31 אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע׃

Haven't my family asked, ‘Is there anyone who has not eaten as much as they wanted of his food?’

32 בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתח׃

I have never let strangers sleep in the street; I have opened my doors to travelers.

33 אם כסיתי כאדם פשעי לטמון בחבי עוני׃

Have I concealed my sins from others, hiding my wrongdoing deep inside me?

34 כי אערוץ המון רבה ובוז משפחות יחתני ואדם לא אצא פתח׃

Was I afraid of what everybody else would think, scared of the contempt families would show me, so that I kept quiet and didn't go outside?

35 מי יתן לי שמע לי הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי׃

Why won't anyone listen to what I'm saying! I'm signing my name to endorse everything I've said. Let the Almighty answer me. Let my accuser write down what he is charging me with.

36 אם לא על שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי׃

I would hold them up high; I would wear them on my head like a crown.

37 מספר צעדי אגידנו כמו נגיד אקרבנו׃

I would explain to him everything I'd done; I would hold my head high before him.

38 אם עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון׃

If my land has cried out against me; if her furrows have wept over me;

39 אם כחה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי׃

if I have taken its crops without payment or if I have caused harm to the farmers;

40 תחת חטה יצא חוח ותחת שערה באשה תמו דברי איוב׃

then let thorns grow instead of wheat, and weeds instead of barley.” The words of Job are ended.