איוב 31

1 ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה׃

I made a covenant with mine eyes; and how should I fix my regard upon a maid?

2 ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים׃

For what would have been [my] portion of God from above, and what the heritage of the Almighty from on high?

3 הלא איד לעול ונכר לפעלי און׃

Is not calamity for the unrighteous? and misfortune for the workers of iniquity?

4 הלא הוא יראה דרכי וכל צעדי יספור׃

Doth not he see my ways, and number all my steps?

5 אם הלכתי עם שוא ותחש על מרמה רגלי׃

If I have walked with falsehood, and my foot hath hasted to deceit,

6 ישקלני במאזני צדק וידע אלוה תמתי׃

(Let me be weighed in an even balance, and God will take knowledge of my blamelessness; )

7 אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום׃

If my step have turned out of the way, and my heart followed mine eyes, and if any blot cleaveth to my hands;

8 אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו׃

Let me sow, and another eat; and let mine offspring be rooted out.

9 אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי׃

If my heart have been enticed unto a woman, so that I laid wait at my neighbour's door,

10 תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין׃

Let my wife grind for another, and let others bow down upon her.

11 כי הוא זמה והיא עון פלילים׃

For this is an infamy; yea, it is an iniquity [to be judged by] the judges:

12 כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש׃

For it is a fire that consumeth to destruction, and would root out all mine increase.

13 אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי׃

If I have despised the cause of my bondman or of my bondmaid, when they contended with me,

14 ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנו׃

What then should I do when God riseth up? and if he visited, what should I answer him?

15 הלא בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד׃

Did not he that made me in the womb make him? and did not One fashion us in the womb?

16 אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה׃

If I have withheld the poor from [their] desire, or caused the eyes of the widow to fail;

17 ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה׃

Or have eaten my morsel alone, so that the fatherless ate not thereof,

18 כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה׃

(For from my youth he grew up with me as with a father, and I have guided the [widow] from my mother's womb; )

19 אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון׃

If I have seen any perishing for want of clothing, or any needy without covering;

20 אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם׃

If his loins have not blessed me, and if he were not warmed with the fleece of my lambs;

21 אם הניפותי על יתום ידי כי אראה בשער עזרתי׃

If I have lifted up my hand against an orphan, because I saw my help in the gate:

22 כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר׃

[Then] let my shoulder fall from the shoulder-blade, and mine arm be broken from the bone!

23 כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל׃

For calamity from God was a terror to me, and by reason of his excellency I was powerless.

24 אם שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי׃

If I have made gold my hope, or said to the fine gold, My confidence!

25 אם אשמח כי רב חילי וכי כביר מצאה ידי׃

If I rejoiced because my wealth was great, and because my hand had gotten much;

26 אם אראה אור כי יהל וירח יקר הלך׃

If I beheld the sun when it shone, or the moon walking in brightness,

27 ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי׃

And my heart have been secretly enticed, so that my mouth kissed my hand:

28 גם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל ממעל׃

This also would be an iniquity for the judge, for I should have denied the God who is above.

29 אם אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי מצאו רע׃

If I rejoiced at the destruction of him that hated me, and exulted when evil befell him;

30 ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו׃

(Neither have I suffered my mouth to sin by asking his life with a curse; )

31 אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע׃

If the men of my tent said not, Who shall find one that hath not been satisfied with his meat? —

32 בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתח׃

The stranger did not lodge without; I opened my doors to the pathway.

33 אם כסיתי כאדם פשעי לטמון בחבי עוני׃

If I covered my transgressions as Adam, by hiding mine iniquity in my bosom,

34 כי אערוץ המון רבה ובוז משפחות יחתני ואדם לא אצא פתח׃

Because I feared the great multitude, and the contempt of families terrified me, so that I kept silence, and went not out of the door, ...

35 מי יתן לי שמע לי הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי׃

Oh that I had one to hear me! Behold my signature: let the Almighty answer me! And let mine opponent write an accusation!

36 אם לא על שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי׃

Would I not take it upon my shoulder? I would bind it on to me [as] a crown;

37 מספר צעדי אגידנו כמו נגיד אקרבנו׃

I would declare unto him the number of my steps; as a prince would I come near to him.

38 אם עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון׃

If my land cry out against me, and its furrows weep together;

39 אם כחה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי׃

If I have eaten the fruits thereof without money, and have tormented to death the souls of its owners:

40 תחת חטה יצא חוח ותחת שערה באשה תמו דברי איוב׃

Let thistles grow instead of wheat, and tares instead of barley. The words of Job are ended.