< איוב 30 >
ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני׃ | 1 |
MAS ahora los más mozos de días que yo, se ríen de mí; cuyos padres yo desdeñara ponerlos con los perros de mi ganado.
גם כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח׃ | 2 |
Porque ¿para qué yo habría menester la fuerza de sus manos, en los cuales había perecido con el tiempo?
בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה׃ | 3 |
Por causa de la pobreza y del hambre [andaban] solos; huían á la soledad, á lugar tenebroso, asolado y desierto.
הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם׃ | 4 |
Que cogían malvas entre los arbustos, y raíces de enebro para calentarse.
מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב׃ | 5 |
Eran echados de entre [las gentes], y todos les daban grita como al ladrón.
בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים׃ | 6 |
Habitaban en las barrancas de los arroyos, en las cavernas de la tierra, y en las rocas.
בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו׃ | 7 |
Bramaban entre las matas, y se reunían debajo de las espinas.
בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ׃ | 8 |
Hijos de viles, y hombres sin nombre, más bajos que la misma tierra.
ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה׃ | 9 |
Y ahora yo soy su canción, y he sido hecho su refrán.
תעבוני רחקו מני ומפני לא חשכו רק׃ | 10 |
Abomínanme, aléjanse de mí, y aun de mi rostro no detuvieron su saliva.
כי יתרו פתח ויענני ורסן מפני שלחו׃ | 11 |
Porque [Dios] desató mi cuerda, y me afligió, por eso se desenfrenaron delante de mi rostro.
על ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם׃ | 12 |
A la mano derecha se levantaron los jóvenes; empujaron mis pies, y sentaron contra mí las vías de su ruina.
נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו׃ | 13 |
Mi senda desbarataron, aprovecháronse de mi quebrantamiento, contra los cuales no hubo ayudador.
כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו׃ | 14 |
Vinieron como por portillo ancho, revolviéronse á [mi] calamidad.
ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי׃ | 15 |
Hanse revuelto turbaciones sobre mí; combatieron como viento mi alma, y mi salud pasó como nube.
ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני׃ | 16 |
Y ahora mi alma está derramada en mí; días de aflicción me han aprehendido.
לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון׃ | 17 |
De noche taladra sobre mí mis huesos, y mis pulsos no reposan.
ברב כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני׃ | 18 |
Con la grande copia [de materia] mi vestidura está demudada; cíñeme como el cuello de mi túnica.
הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר׃ | 19 |
Derribóme en el lodo, y soy semejante al polvo y á la ceniza.
אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי׃ | 20 |
Clamo á ti, y no me oyes; preséntome, y no me atiendes.
תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני׃ | 21 |
Haste tornado cruel para mí: con la fortaleza de tu mano me amenazas.
תשאני אל רוח תרכיבני ותמגגני תשוה׃ | 22 |
Levantásteme, é hicísteme cabalgar sobre el viento, y disolviste mi sustancia.
כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי׃ | 23 |
Porque yo conozco que me reduces á la muerte; y á la casa determinada á todo viviente.
אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע׃ | 24 |
Mas él no extenderá la mano contra el sepulcro; ¿clamarán [los sepultados] cuando él los quebrantare?
אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון׃ | 25 |
¿No lloré yo al afligido? Y mi alma ¿no se entristeció sobre el menesteroso?
כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל׃ | 26 |
Cuando esperaba yo el bien, entonces vino el mal; y cuando esperaba luz, la oscuridad vino.
מעי רתחו ולא דמו קדמני ימי עני׃ | 27 |
Mis entrañas hierven, y no reposan; días de aflicción me han sobrecogido.
קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע׃ | 28 |
Denegrido ando, y no por el sol: levantádome he en la congregación, y clamado.
אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה׃ | 29 |
He venido á ser hermano de los dragones, y compañero de los buhos.
עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב׃ | 30 |
Mi piel está denegrida sobre mí, y mis huesos se secaron con ardentía.
ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים׃ | 31 |
Y hase tornado mi arpa en luto, y mi órgano en voz de lamentadores.